Simple but effective

~6~

נ.מ לואי

אני לא רוצה. נמאס לי. פשוט נמאס לי לחיות עם המחלות הנפשיות האלו, נמאס לי מהחרדה החברתית.
אני לא מסוגל ללמוד למבחן שיהיה בבית הספר בגלל החרדה שהוא יהיה בבית ספר פיזית.
אני לא יכול לארגן תיק מראש למחר כי מתחילה לי החרדה.
אני לא יכול להכין בגדים למחר (כי אני לא בן אדם של בוקר) בגלל החרדה של ללבוש אותם *ליד אנשים*, של להיות כמה שעות עם עוד אנשים.

כן אומנם יש לי את נייל שהוא החבר הכי טוב שלי וגם היחיד...
לא, רגע, יש גם את הארי אבל זה עדיין לא מספיק.

כבר התחננתי מוקדם יותר להורים שלי לא לבוא והם לא הסכימו.
פאק! אני מרגיש התקף חרדה מתקרב כי מחר יום בבית הספר. לאלאלא אני לא רוצה אותך התקף לך מפה!
הצלחתי להסיח את דעתי עם דברים אז הוא בסוף לא קרה אבל כשניסיתי להרדם שוב כל החששות חזרו.

*בוקר*

העירו אותי ב6:30 בבוקר כי אני מתחיל בשעה ראשונה
"אמא פליז אני יכול לא ללכת בבקשה בבקשה בבקשה" ביקשתי ממנה שוב גם היום לנסות
"לא" היא ענתה
"אבל למה"
"למה כן"
"למה לא" השבתי והיא יצאה מהחדר.

אני עייף מידי.
אני פשוט עייף.

פיזית ונפשית.
לא אני לא רוצה לסיים את זה, אבל אני לגמרי עייף נפשית וגם פיזית כי בעיקר בגלל החרדה אני לא משיג מספיק שעות שינה. (ה.כ- לול "אני לא רוצה לסיים את זה" חכה חכה לואי, חכה חכה)

בהיתי בנקודה בחדר 20 דקות עד שמצאתי בי כוח קטן כלשהו איכשהו להקים את עצמי, הלכתי לשירותים ציחצחתי שיניים ושטפתי פנים.
אחר כך חזרתי אל חדרי והוצאתי בגדים
"אמא אין לי סווצרט"
"יש כאן אחד בחדר שלנו בוא לקחת" היא צעקה אליי חזרה והלכתי להביא, התיישבתי על המיטה בוהה בבגדים חסר כוח לעשות איתם משהו.

נכנסתי לאוטו.

נשימות עמוקות
הכל טוב
אני אצליח את זה
הכל בסדר
היום יעבור חלק

לא אני לא מסוגל.
אני פשוט לא מסוגל.
אין בי מספיק כוח נפשי לעבור אותו אני בקושי הצלחתי לקום מהמיטה ואני כל כך רוצה לחזור אליה.
אני לא אצליח לשרוד את היום.

*מעבר לסוף היום*

יש! חופש!
החלפתי מג'ינס לטריניג והלכתי למיטה. שכבתי בה והייתי בטלפון, נהנה לי מהזמן לבד שלי.

עברו כבר כמה שעות.
עכשיו כבר ערב, מחשיך.
פתאום משום מקום אני שמח ומאושר, סתם ככה בלי סיבה.
פתחתי את התריסים והחלונות וצפיתי בנוף מהחלון שלי, לקחתי את הטלפון שזרקתי על המיטה ושמתי אקפלה של Adore you תוך כדי שצפיתי בנוף.
היו פשוט וויבים טובים, שמחים.
אחרי כמה זמן החשיך אז סגרתי את החלון והלכתי להתקלח, הייתי כל כך מאושר שצחקתי סתם ככה.
כמעט בכיתי כי אני מאושר.

■■■■
שנה חדשה שמחה?

1.1.2022 ~ 00:00