נ.מ לואי
"לואי אתה צריך לתאם עם הארי לעבודה במדעים, אין לכם עוד הרבה זמן" נייל הזכיר לי ברנדומליות כשישבנו על מיטתי, צופים בסדרה במחשב.
"כן אבל לא יקרה" עניתי לו, זה מפחיד מידי.
"לואי" הוא אמר בקול תקיף.
"טוב שנייה" עניתי לו. לקחתי את הטלפון שלי, פתחתי ווצאפ, ונכנסתי לפרטי עם המורה למדעים.
"צהריים טובים, רציתי לבקש להגיש את העבודה לבד ולעשות אחת אחרת בכתב, שלא צריך להציג לכיתה. תודה מראש" כתבתי ושלחתי לה.
להפתעתי היא הייתה מחוברת וענתה תוך דקה.
"אתה עדיין צריך לעשות את העבודה עם הארי אבל אתם יכולים לבחור נושא אחד מהנושאים של העבודה, להסביר עליו כמה עמודים בכתב ולהגיש לי בקלסר חצי שקוף." היא ענתה והוקל לי, לפחות לא צריך להגיש.
"אוקי תודה" עניתי לה וסגרתי את הטלפון.
"כתבת לו?" נייל שאל כשחזר עם שתי שקיות פופקורן מהמטבח.
"לא.." עניתי לו ולקחתי ממנו שקית פופקורן אחת.
"נו לואי תכתוב לו.. אני פה לצידך הכל טוב." הוא ענה אחרי שהוא התיישב לידי ופתח את השקית פופקורן שלו.
פתחתי את הפופקורן שלי ולקחתי את הטלפון בידיים רועדות.
"הכל טוב אתה מסוגל" נייל ניסה לעודד אותי בזמן שפתחתי את הווצאפ ונכנסתי לצ'אט פרטי עם הארי. היד שלי כבר ממש רעדה ובקושי הצלחתי להחזיק את הטלפון, ליבי פעם בחוזקה והייתי מופתע שהוא עדיין לא יצא מהמקום וקרע חלק מהבפנים שלי.
"לואי תרגע הכל טוב" נייל ניסה להרגיע אותי.
כן, איך עד עכשיו לא חשבתי על להרגע? כל החרדה שלי נפטרה לנצח ברגע זה!
נכנסתי לתיבת טקסט ובאתי להתחיל לכתוב לו אך רעדתי עד לרמה שלא יכולתי להחזיקה את הטלפון. הזעתי ברמות וליבי היה שנייה מלהתפוצץ ממהירות פעימתו.
"אני לא מסוגל" אמרתי במהירות וזרקתי את הטלפון על המיטה.
"זה בסדר, ניסית ואני כל כך גאה בך על זה." הוא ענה לי וחיבק אותי, נותן לי לבכות עליו. (ה.כ- דיי בא לי חברים כמו נייל😭✋)
"זה בסדר אם אני אקח את הטלפון שלך ואכתוב לו בשמך?" הוא שאל אותי בקול עדין אחרי שהתנתקנו מהחיבוק. שקלתי את זה קצת לפני שהסכמתי.
"אוקי" נייל אמר ולקח את הטלפון שלי מהמיטה.
"היי הארי, זה לואי מהכיתה. אנחנו צריכים להפגש לעשות את העבודה במדעים. המורה אישרה להגיש לה עבודה בכתב במקום אבל אנחנו עדיין צריכים לעשות אותה ביחד. מתי תוכל להפגש לעבוד עליה?" נייל כתב והראה לי את ההודעה כדי שאאשר. הנהנתי והוא שלח את ההודעה.
"עכשיו עוד סרט!" נייל אמר באנרגטיות הרגילה שלו ושם עוד סרט.
חצי שעה אחר כך נשמעה התראה מהטלפון שלי.
"אתה יכול מחר אחרי בית ספר?" הארי הציע.
"כן סבבה, אצל מי?" שאלתי אותו.
"לא יודע.. אפשר אצלך?" הוא הציע, רעיון טוב אני גם ככה מעדיף אצלי וההורים ולא יהיו בבית. (ה.כ- אני יודעים מה אתם חושבים.. לא.)
"אוקי אז מחר אצלי אחרי בית הספר"
"אוקי" הוא ענה וכאן נגמרה השיחה.
"רואה זה לא היה כל כך נורא" נייל אמר לי אחרי שסגרתי את הטלפון והנחתי אותו לידי.
"נכון" אישרתי וחזרנו לצפות בסרט.
■■■■
התגעגעתם? אני פרובבלי נכנסים עכשיו לבידוד של יום יומיים
לא ברור אם אני בכלל צריכים כי החשיפה האחרונה הייתה בשני (ומאז כבר נכנסתי לבידוד ועשיתי שתי בדיקות)
אבל הו וול גם ככה שחררו את כולנו מוקדם יותר (היא מהכיתה שלי)
הם ליטרלי הביאו אוטובוס רק לכיתה שיקח אותנו לכל התחנות💀
היה מקסים
כן אני אעדכן אם יש צורך להכנס לבידוד איי גס? כאילו אם אחד הילדים האחרים חולה אז אני צריכים בוודאות בידוד, כולם חוץ מהילדה החולה הגיעו היום..
10.1.2022
YOU ARE READING
Simple but effective
Fanfiction!עדיין עולים פרקים אבל מאוד לאט! לשניהם יש משהו משותף פחד מאנשים. חרדה חברתית אם להיות ספציפים. זה פגע להם ביכולות החברתיות ובטח שברומנטיות. האם הם יתגברו על זה? האם הם יצליחו להיות ביחד? או שזה פשוט יותר מידי..... 《מכיל》 התקפי חרדה התקפי פאניקה מיס...
