החיפושית זינקה מעל רחובות העיר פריז בדאגה כשחיפשה מקום בטוח להשתנות בחזרה. היא והחתול השחור בדיוק הביסו נבל על שקרא לעצמו הרעש המגנטי. הוא עבד בחברת היי-טק, בחברת ביטחון ואחרי חודשים שהציג רעיונות ביטחון חדשים למנהלים שלו, עובד אחר גנב לו את כל הקרדיט.
הוא השתמש בכוח אלקטרומגנטי כדי להשבית את כל מכשירי הטכנולוגיה בשטחים ענקיים. כמובן שהחיפושית והחתול השחור הצליחו לתקן הכל. אחרי קטע האגרוף המוכר שלה עם השותף שלה, החיפושית עפה משם כשהעגילים שלה הזהירו אותה לגבי הדקות האחרונות שלה לפני שתשתנה בחזרה. היא לא הייתה יכולה להסתכן במצב שתשתנה במקום ליד מגדלים עם אמצעי ביטחון, אז היא השתמשה ביו-יו שלה כדי לנדנד את דרכה בחצי מהעיר פריז בחיפוש אחר מקום שתוכל להשתנות בחזרה אל הזהות האמיתית שלה. היא נאנחה בהקלה כשמצאה סמטה שבה הייתה יכולה להשתנות בלי חשש.
אחרי שנחתה, היא סרקה את השטח כדי לוודא שאף אחד לא יוכל לראות אותה ואז עם המילים "טיקי, נקודות הורד," ועם ניצוץ ורוד בהיר מרינט עמדה במקומה של החיפושית.
"הו, טיקי! אני כל כך הולכת לאחר שוב לשיעור!" מרינט אמרה בדאגה.
התקפות אקומות החלו להיות נפוצות לאחרונה ולמרינט התחילו להיגמר התירוצים ברגע שהמורה שואלת אותה מדוע איחרה באותו הבוקר. השעון המעורר לא צלצל, הייתה חייבת לעזור במאפייה, עזרה לאישה מבוגרת לחצות את הכביש, ואפילו שנפלה ונפצעה בדרך כבר היו תירוצים שהשתמשה בהם במשך השבועיים האחרונים.
"פשוט תגידי להם שנבל-על עיכב אותך. אני בטוחה שכולם כבר יודעים מאחר שיש להם את אליה בכיתה." טיקי הציעה מתוך תיק הצד של מרינט בזמן שאכלה עוגייה.
למרינט לא היה זמן בכלל לחשוב על האם התירוץ הזה היה טוב מספיק בגלל שריכזה את כל האנרגיה שלה בריצה לכיתה. המזל שהיה לה בתור החיפושית לא היה איתה הפעם כשהגיעה לכיתה שניות אחרי שהצלצול הראשון נשמע.
"הו תראו, זאת מרינט המאחרת. מה התירוץ שלך הפעם?" קלואי שאלה אותה עם חיוך מתנשא ועם נפנוף שיערה.
מרינט נעצה את מבטה בבריונית, אבל לא הייתה לה תשובה. בגלל השתלטויות האקומה הנפוצות היא איחרה הרבה יותר מהרגיל. אפילו בלי האקומות היא הייתה טיפוס של בן אדם שתמיד מאחר לכל מקום, אבל זה כבר הפך למגוחך.
"קלואי, אין למה להגיב ככה. מרינט, למה איחרת הבוקר?" גברת בוסטייר שאלה.
"אני אממ... טוב, היה נבל-על, אז את מבינה אממ, הייתי חייבת להתחבא עד שהיה בטוח לצאת החוצה." מרינט גמגמה את דרכה עם השקר שסיפרה.
גברת בוסטייר ושאר הכיתה הסתכלו עליה במבטים מבולבלים אבל גם חצי מודאגים. "שקרנית. נבל-העל לא היה בכלל קרוב לבית שלך." קלואי לעגה לה.
YOU ARE READING
אני ממש מחבב\ת אותך
Fantasyתאונה גורמת לחתול השחור להיות מודאג יותר כלפי מרינט, והקרבה ביניהם גורמת לשניהם להתחיל לגלות מאפיינים דומים בין הזהות האמיתית אחד של השנייה לזהויות הסודיות שלהם. מי יגלה\תגלה את האמת קודם? מה יקרה במערכת היחסים שלהם? ------הסיפור הזה נכתב לפני עונה...
