מרינט מיהרה לכיתה ברגליים כבדות. היא איחרה, אבל לא עצרה לרגע כשהלכה למקומה והתיישבה. היא הרגישה כאב. פעם נוספת, הכאב עדיין היה שם גם לאחר הקרב, חוץ מזה שזה לא באמת היה כאב, רק בדמיון שלה. היא ידעה שזה אמור לכאוב, אז היא העמידה פנים. היא ידעה שזה הכל בראש שלה, אבל זה לא עזר. זה גם לא עזר שמה שנבלת-העל אמרה לה חזר על עצמו שוב ושוב במוחה והכאיב לאוזניה.
"מרינט, למה איחרת?" גברת בוסטייר שאלה.
היא הניחה יד על מותנה כדי לנסות להיראות כועסת אבל היא הייתה יותר מודאגת. מרינט לא נראתה בסדר. העיניים שלה נראו כבדות והיא עיוותה את פניה כשהיא התיישבה.
"אני נפלתי בדרך לכאן. סליחה." מרינט אמרה ללא רגש.
גברת בוסטייר לא הייתה היחידה שדאגה. אחרי ששמעה את קולה של מרינט, אליה גם הייתה מודאגת. גברת בוסטייר פתחה את פיה כדי להגיב, אבל קול נוסף קטע אותה לפני שהייתה יכולה להשחיל מילה.
"אמ, האחות אמרה שאני בסדר, אז..." אדריאן אמר בביישנות, נכנס לכיתה.
"אתה בטוח?" גברת בוסטייר שאלה.
היא הייתה דואגת לכל תלמיד שלה, אבל שני אלה באמת התחילו להיכנס לצרות. היא ידעה שהם לא ילדים רעים אז האיחורים שלהם והפעמים בהם הם מרגישים לא טוב הדאיגו אותה.
"כן, למעשה אני גם מרגיש הרבה יותר טוב." הוא אמר, מתיישב במקומו.
מרינט הרגישה סומק מופיע על לחייה אבל החליטה להסתכל עליו כמה שפחות. לא רק המילים של נבלת-העל האחרונה עברו בראשה, וגרמו לה להאמין שהיא לא הייתה טובה מספיק בכדי להיות גיבורת-על, כמו שהיא עצמה חשבה ביום שקיבלה את המופלא שלה, אלא גם לילה לפני, כשהיא דיברה עם החתול השחור, מילותיו הכבידו עליה.
כשהצלצול נשמע והגיע הזמן להפסקת האוכל, היא אספה את דבריה ורצה אל מחוץ לכיתה. היא לא רצתה לבוא באינטראקציה עם אדריאן. לא היו לה סיכויים איתו, אז להיות לידו יגרום לה לכאב. עם כמה שהיא הייתה עדינה, היא הרגישה שהיא לא ידעה אם היא תוכל להתמודד עם זה יותר. הראש שלה פשוט יציף אותה במחשבות ובהוכחות על כך שהוא לא בעניין שלה והיא לא תוכל להתמודד איתן.
"מרינט!" אליה קראה אליה.
כשאליה הגיעה למרינט, היא תפסה את כתפיה וחיפשה את פניה. מרינט נראתה שונה ממקודם. היא לא נראתה עצובה, היא נראתה... ריקה.
"מרי, קרה משהו?" אליה שאלה.
מרינט לא הייתה יכולה להגיד שום דבר מבלי שזה יסכן את הזהות הסודית שלה. היא לא ידעה אם היא אפילו רצתה לשתף את כל מה שהפריע לה עם חברה שלה. אליה תמיד הייתה שם בשבילה כדי לעודד אותה, אבל מרינט לא הייתה יכולה להמשיך להסתמך על אחרים שירימו את מצב הרוח שלה.
YOU ARE READING
אני ממש מחבב\ת אותך
Fantasyתאונה גורמת לחתול השחור להיות מודאג יותר כלפי מרינט, והקרבה ביניהם גורמת לשניהם להתחיל לגלות מאפיינים דומים בין הזהות האמיתית אחד של השנייה לזהויות הסודיות שלהם. מי יגלה\תגלה את האמת קודם? מה יקרה במערכת היחסים שלהם? ------הסיפור הזה נכתב לפני עונה...
