• פרק 56 •

189 2 0
                                    

כעבור שלושה חודשים
היום זו היום הולדת של תומאס, הכל מאורגן, אני רק חייבת לדבר איתו כבר.
כבר חודשיים שאני מנסה להגיד לו דבר אחד.
אחד.
ואף פעם אני לא מצליחה לעשות את זה, אם זה כי פעם אחת אני נתקעתי או שהוא לא יכול כי יש לו עבודה ואז בלילה אני כבר עייפה מדי, לפעמים ניקו בדיוק תופס אותו, או אבא שלו או אמא שלו או אנחלס וכל פעם מישהו אחר צריך את הקאפו שלנו לעזרה.
כל העולם על הכתפיים שלו, אבל יש לי משהו אחד לספר לו. שאני לא יודעת איך הוא יגיב לזה בכלל או אם יקבל את זה.
״היי״ אנחלס נכנסה לחדר שלי ״את מוכנה?״ שאלה
״עוד לא, אני אתארגן ואבוא״ אמרתי לה ללא מצב רוח אך לא הראתי את זה עליי או על קולי
״אוקיי, מחכים לך תומאס לבינתיים עם פדרו, בדיוק כמו שתכננו.״ היא אמרה
״כן אני יודעת״ אמרתי
תכננו שפדרו ולוקאס יקחו אותו ויעסיקו אותו בינתיים, אז הם לקחו אותו ללונה פארק בטענה שהאויבים מתכננים להפציץ אותו?
שמתי את המחטב וסגרתי איפה שהבטן, הבטן שיצאה לי אלוהים ישמור והמחטב הזה פשוט אלוהי.
ושמתי את החולצה עליי עד שאבחר מה ללבוש ואז נשמעה דפיקה בדלת ופתחתי אותה רואה את ניקו, מה הוא נכנס? אני עוד לא מדברת איתו. טוב נו ננצל אותו קצת
״די כבר! ארבעה חודשים מזוינים את לא מדברת איתי אפילו מילה.״ הוא נהם
״מה להשים?״ שאלתי אותו מוציאה כמה אופציות למולו
״לא משנה מה תשימי הוא ירצה להרוג אותך״ אמר וגיחכתי
״אני לא רוצה שחור״ אמרתי וניקו גיחך
״כל מה שהוצאת זה שחור״ אמר בחיוך ״שימי אדום״ אמר
״יש לנו אישיו עם אדום עדיף שלא תאמין לי״ אמרתי בבאסה
״זה!״ אמרתי שמצאתי משהו לבן-כסוף נוצץ ונכנסתי לשירותים על מנת להתארגן ובדיוק ברגע שסגרתי את השמלה מעליי עלה לי הקיא ותפסתי את האסלה ופשוט הקאתי את כל תכולת הקיבה שלי לתוכה
״אנסטסיה??״ ניקו שאל מבעד לדלת ״את לבושה?״ שאל ורציתי לענות לו אבל במקום זה יצא לי עוד קיא ״אני נכנס״ הכריז ואז פשוט נכנס
״תודה לאל שאת לבושה״ אמר ואז הרים את שיערי על מנת שלא ייפגע מהקיא ״פאק, תוציאי תוציאי הכל״ אמר ודופק טפיחות עדינות על גבי וכשסיימתי הוא הרים אותי מהרצפה ושטף את פי ונתן לי נייר לנגב את הפה והוריד את המים ושפך מעט אקונומיקה וסגר את מושב האסלה וריסס מעט מטהר אוויר בגלל הריח ׳הנעים׳ שהתנוסס פה לפני כמה רגעים
״פאק אנסטסיה הוא יהרוג אותך״ הוא אמר כשהתיישבתי על האסלה הסגורה על מנת לנוח מעט ״הדבר הזה שאסור לי להסתכל עליו זועק אל מול עיניי וזה לא סבבה!״ הוא נהם מסתיר את פניו ומגחך, זה ברור שהוא צוחק הרי
שאראה לכם מה לבשתי? באהבה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~

 ~~~~~~~~~~~~~~~~~

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
MINE// שֶׁלִּיWhere stories live. Discover now