"לא. תן לו לישון." שמעתי לחישה עצבנית מיונג׳ון.
"הוא צריך לאכול ולקחת כדור הרגע הבאתי את הכדורים האלה מהבית שלנו. הוא צריך לשתות אותם שלוש פעמים ביום. בוקר, צהריים וערב" סון החזיר לו בלחישה. פתחתי את העיניים שלי והסתובבתי אליהם, שניהם עמדו מעלי ושניהם היו נראים עצבניים.
"מה קרה?" שאלתי חצי רדום.
"צ׳ין הבאתי מאומה את הכדורים שעוזרים לך להחלים .. אתה זוכר?" סון התקופף והראה לי את הקופסא.
"כן זה הכדורים המעצבנים שעושים לי בחילה" נאנחתי והתיישבתי לאט במיטה.
"כשלא לוקחים אותם כמו שצריך, אז כן הם עושים בחילה. זה בדיוק הסיבה שאתה צריך לקום עכשיו, להתארגן, לאכול ארוחת בוקר לקחת את הכדור ואחר כך תחזור לנוח" סון נאנח ומשך אותי מהמיטה.
"זה מלא דברים לעשות~~" התבכיינתי ונשענתי על החזה של יונג׳ון.
"זה או זה או שאתה תמשיך להיות חולה. אני כבר באמצע להכין לך אוכל אז תזדרז" סון נאנח ויצא מהחדר.
"הוא כזה שתלטן" יונג׳ון נאנח והחזיק אותי עליו בעדינות.
"הוא תמיד היה ככה... כשהוא היה קטן הוא היה רב עם אפה שלי על זה שאומה שלו ולא של אפה" ציחקקתי.
"זה אידיוטי.. בלי אפה שלך הוא לא היה קיים." יונג׳ון ציחקק.
"כן... אבל הוא היה ילד קטן" חייכתי "אני לא חושב שהוא הבין את זה.. בכל מקרה עכשיו זה לא ככה אבל הוא כן עדיין נורא שתלטן... ותאמין לי עדיף להיות בצד שלו עם זה. הוא עקשן. הוא ישגע אותך עד שתיכנע." נאנחתי והתחלתי ללכת לכיוון השירותים.
"פשוט רציתי שתישן עוד כמה שעות.. אני לא יודע מתי נרדמת אתמול בלילה.. הייתי כל כך עייף שבטעות נרדמתי לפנייך" יונג׳ון נאנח והניח את היד שלו על המותן שלי.
"אני חושב שנרדמתי איתך... ישנתי טוב" חייכתי והתחלתי לצחצח את השיניים שלי.
"לא היו לך עוד סיוטים?" הוא שאל בדאגה.
"אני לא חושב" עניתי אחרי ששטפתי את פנים שלי ואז הסתובבתי אליו. יונג׳ון לקח את המגבת שהייתה ליד הכיור ויבש לי את הפנים בעדינות.
הנחתי את הראש שלי על הכתף שלו, הרגשתי כל כך חלש.. כאב לי הראש נורא ופשוט התחלתי לבכות.
"אני לא רוצה להיות חולה" מילמלתי "הכל מסתובב אני מרגיש שאני עומד להקיא~"
"אוקיי שב על הריצפה ליד האסלה אני אלך להביא לך מים." יונג׳ון עזר לי להתיישב על הריצפה ויצא מהר מהחדר.
הוא הגיע עם כוס מים וסון עמד מאחריו עם שמיכה.
"תשתה לאט" יונג׳ון אמר והתקופף אלי.
"אני לא יכול... אני אקיא~" בכיתי.
"לאט.. לגימה קטנה" יונג׳ון לחש, הנחתי את הכוס על השפתיים שלי ולפני שהספקתי לשתות ממנה מיד הפנתי את הראש לשירותים והקאתי.
הרגשתי את היד של יונג׳ון על הגב שלי ואז הוא נתן לי נשיקה קטנה על הכתף. הרמתי את הראש שלי וניסיתי לשתות את המים אבל בקושי יכלתי להחזיק את הכוס ביד, אני רעדתי כולי. יונג׳ון עזר לי לשתות את המים לאט וסון עטף אותי מיד בשמיכה.
קמתי לאט מהריצפה בעזרה של סון ויונג׳ון ושוב ציחצחתי את השיניים שלי.
"תחזיר אותו למיטה אני אלך להביא את האוכל" סון אמר ליונג׳ון ויצא מיד מהחדר.
יונג׳ון הרים אותי אליו והניח אותי בעדינות על המיטה מתחת לשמיכה.
KAMU SEDANG MEMBACA
my little angel 2 *second generation*
Romansaצ׳ין כבר בן 17 הוא בחר ללמוד בבית ספר של בני אדם לעומת אח שלו הגדול, סון שבחר ללמוד להיות שטן שומר. צ׳ין קיבל את הפנים של יונגי, הוא נורא דומה לו אבל הוא גם קיבל את האישיות המלאכית מג׳ימין כמובן. אין להם בן אהוב, אבל עם צ׳ין הם מסכימים לעצמם להיות...
