התנתקתי מהחיבוק והסתכלתי על יונג׳ון שהיה נראה ממש עצבני. הפנים הכועסות שלו מפחידות אותי.
אבל למה הוא כועס עלי עכשיו?
זה בגלל שהוא הפסיד למלאך? אבל זה העבודה שלו.. הוא לפעמים מפסיד ולפעמים מנצח..
אני משאר שבכל מקרה כל פעם שהוא מפסיד לסנג-ג׳ין הוא ניהיה ככה עצבני..
"היי צ׳ין מה אתה אומר שנקבע פה בסוף היום? אני יכול ללמד אותך כמה דברים על כדורסל..ככה שפעם הבאה תוכל השתתף יותר" ג׳אנגבאה אמר לי עם חיוך.
אבל הפנים שלי היו מרוכזות על יונג׳ון שפשוט התחיל ללכת לכיוון היצאה מהמגרש בלי לחכות לי.
"א-אני לא יודע אם אני יכול.." מילמלתי ורצתי אחרי יונג׳ון. הגעתי למלתחות שניה אחריו, יונג׳ון בדיוק נכנס אל אחד התאים ולפני שהוא הספיק לסגור את הדלת אני השתחלתי פנימה ונכנסתי ביחד איתו לתא.
"אתה ממש מעצבן אותי במיוחד עכשיו. לא כדאי לך להיות פה." יונג׳ון לחש בעצבים. אוקיי אני מבין הוא כעס עלי כי הוא מקנא.
"אין תא אחר פנוי" אמרתי והרדתי את החולצה שלי לאט כדי לגרות את יונג׳ון "אבל אני יכול ללכת לחכות ככה בחוץ עם ג׳אנגבאה עד שיתפנה.." אמרתי ובאתי לצאת. יונג׳ון גילגל את העיניים שלו והצמיד אותי אליו. לפתע הרגשתי את האיבר הקשה שלו בגב שלי, זה גרם לקפיצת בהלה קטנה.. אני מקווה שיונג׳ון לא שם לב.
"איזה מן משחקים אתה משחק הא?" יונג׳ון לחש לי באוזן בטון עצבני.
"אני לא משחק משחקים. אתה סתם כועס עלי בלי שום סיבה" לחשתי לו בחזרה והסתובבתי עליו.
"בלי שום סיבה?? אתה נמרחת על ג׳אנגבאה כל המשחק כמו לא יודע מה!"
"אני לא נמרחתי עליו אני פשוט נשארתי קרוב אליו כדי שהוא יגיד לי מה לעשות. אני לא טוב במשחקי כדור." לחשתי.
"אני לא אוהב את איך שהוא חיבק אותך" יונג׳ון נאנח.
"ואני עצרתי את החיבוק הזה" לחשתי והנחתי את היד שלי על הלחי שלו.
"אני שלך. כולי, היונג. אני שלך. אני יודע את זה. וגם ג׳אנגבאה יודע את זה אז הוא יכול להיות מאוהב בי כמה שהוא רוצה והוא יכול לנסות מה שהוא רוצה אבל תאמין לי. זה לא ישנה את העובדה שאני אוהב אותך. ואת העובדה שאני שייך רק לך" לחשתי יותר בשקט כי שמעתי שהחדר מלתחות מתמלא.
יונג׳ון לקח נשימה עמוקה ונאנח "אנחנו באמת חייבים להישאר עד סוף היום כאן?" הוא שאל.
"כן. ואני גם רוצה ללכת הביתה אז אתה תצטרך לחכות" לחשתי
"אני אולי שטן אבל אתה ה-שטן" יונג׳ון גילגל את העיניים שלו.
"ששש" כיסיתי לו את הפה "אמרת את זה בקול~" לחשתי.
"אז מה? הם בני אדם. הם לא יבינו" הוא ציחקק.
"קדימה תחליף בגדים" הוא אמר והוריד את החולצה שלו.
YOU ARE READING
my little angel 2 *second generation*
Romanceצ׳ין כבר בן 17 הוא בחר ללמוד בבית ספר של בני אדם לעומת אח שלו הגדול, סון שבחר ללמוד להיות שטן שומר. צ׳ין קיבל את הפנים של יונגי, הוא נורא דומה לו אבל הוא גם קיבל את האישיות המלאכית מג׳ימין כמובן. אין להם בן אהוב, אבל עם צ׳ין הם מסכימים לעצמם להיות...
