~ נקודת מבט לינס ~
"ההודעה הטובה היא שלינס את יכולה לצאת מבית החולים אבל אסור לך ללכת הרבה אבל את כן צריכה לנשום אוויר אז אני מציאה לך לשבת בחוץ וההודעה הרע היא: לינס למינסון אני מצטערת להודיע שטעינו את לא בהריון עם תאומים" הייתי בשוק ממה שהיא אמרה מה אכפת לי שזה טעות אבל מצד אחד אני שמחה כי זה פחות עבודה ויותר קל אבל מצד שני הייתי עצובה כי תמיד רציתי שיהיו לי תאומים "איך שזה יכול להיות טעות לצה אתם לא מסתכלים" לאון אמר עצבני וזה הצחיק אותי כי הוא כ"כ חמוד כשהוא רציני ועצבני "מצטערת באמת" היא אמרה והלכה "לאון מאמי איזה מתוק אתה כשאתה רציני אני אוהבת אותך" אמרתי מנשקת אותו "גם אני אוהב אותך" הוא אמר מנשק את צווארי באיטיות "חח מאמי" אמרתי צוחקת.
לפתע ראיתי את לירן מתקתק בדלת כי הדלת הייתה חצי פתוחה "לאון אפשר שניה איתה" הוא שאל "כן בטח" הוא אמר מנשק אותי צרפתית.
~ נקודת מבט לירן ~
"איך את" שאלתי מחבק אותה "כרגע הודיעו לי שאין לי תאומים אבל ככה הכל בסדר ומשחררים אותי הביתה עוד שעה" היא אמרה מחייכת "לינס יש לי בקשה אלייך, בבקשה לא משנה כמה קשיים יהיו לך וללאון אל תביאי לו או לעצמך לשבור לך את הלב אני יודע מה זה" אמרתי לה כי שמעתי שהייתה מריבה ביניהם "מה אתה יודע" היא שאלה במבט מתוק כשהיא משחקת לי ביד "הכנסתי את האקסית שלי להריון ובגלל שהיה בינינו ויכוח על ההריון היא עשתה הפלה ועכשיו יש לה קשיים להיכנס להריון והיא נשואה" (לירן בן 20 וגם האקסית שהוא מדבר עליה) ונשבר לי הלב מאוד אחרי מה שהיא עשתה עד עכשיו אני חושב אמרתי כשהיא מסתכלת לי עמוק בעיניים ואני בשלה "העיניים שלך הן פש..." היא עצרה אותי בנשיקה מושכת הייתי עוצר אותה אבל זה היה יותר מדי טוב אם היא הייתה יודעת מה שאני מרגיש אלייה משהו מהפעם הראשונה ששכבנו.
~נקודת מבט לאון ~
שכחתי את הטלפון שלי על המיטה ליד לינס אז החלטתי לחזור הדלת הייתה חצי פתוחה באתי להיכנס כשראיתי את לינס ולירן מתנשקים התעצבנתי עברו לי מחשבות בראש החלטתי לדבר איתה אחרי שהם יסיימו אז הלכתי.
~נקודת מבט לינס ~
"וואי סליחה לא הייתי צריכה לעשות את זה" אמרתי ושיט כשהבנתי מה עשיתי לפני רגע "לא זה אני מצטער" הוא אמר קם לדלת "לירן..אני עם לאון" אמרתי למרות שאני אשמה זה נראה כאילו הוא מאוהב בי "לינס אני או.." הוא אמר משהו וקטעתי אותו כי חשדתי שמשהו יבוא "לירן תודה על כל העצות אני חייבת להתחיל להתארגן הביתה" אמרתי רומזת לו לצאת.
ראיתי את לאון נכנס אחרי שלירן יצא "מה קרה , למה אתה נראה עצבני" אמרתי מחבקת אותו והוא מתנגד "לינס יש לי שאלה לגבי לירן" הוא אמר חשדני "מ..מה ?" אמרתי מגמגמת "שכבת איתו בעבר?" הוא שאל וישר נהיה לי רע "ל..כ.. תקשיב לא משנה מה קרה זה קרה לפני שניהיתי חברה שלך" אמרתי מסתכלת למטה "רגע אז התינוק הכלל יכול להיות ממנו??!" "לאון איזה שטויות אתה אומר, זה לא ממנו זה ממך" אמרתי כשדמעות מתחילות לרדת במהירות "אני רוצה להיות בטוח" "לאון אבל למה אני אוהבת אותך לא אותו!" ניסיתי לחבק אותו להרגיע אותי אבל הוא התנגד "ראיתי אותכם מתנשקים את אוהבת אותו נכון " הוא אמר והשתתקתי מהדמעות שזולגות מעיני "לאון אל תלך נו.." בכיתי דמעות של כאב כאב נורא "עד שאני יהיה בטוח אנלא רוצה קשר איתך" הוא אמר וטרק את הדלת נפלתי על הרצפה בוכה נשבר לי הלב הרגשתי שכל מי שיש לי לאהוב זה התינוק שגודל בתוכי. יצאתי מהחדר מאורגנת הלכתי מהר שאף אחד לא יראה חתמתי מהר על זה שאני יוצאת והזמנתי מונית היה לי כסף איתי אז הלכתי למלון.
- כעבור 40 דקות -
ראיתי מלא הודעות שלא עניתי עליהם מאור מלירן ומורד הייתי רוצה שזה יהיה מלאון אבל הוא כבר לא איתי חשבתי לרגע על מה שלירן אמר לי בבית חולים אבל החלטתי לא משנה מה אני משאירה את התינוק ולאון יחליט לבד עם הוא מצטרף לחיים שלי ושל התינוק הייתי שבורה כרגע ולא רציתי להיות עם אף אחד רק עם עצמי לבד.
אחרי הרבה בכי וסבל נרדמתי כשהתעוררתי הרגשתי כאב ראש נוראי וראיתי שאני לא נמצאת במלון ראיתי משהוא יושב לידי עם הגב "מי אתה ואיפה אני" אמרתי מפוחדת "אל תדאגי את נמצאת בידיים טובות" ראיתי משהוא חתיך שדומה קצת ללאון "מי אתה " שאלתי מפוחדת "אני רון...."
מי זה רון?
מה הוא קשור?
למה הוא חטף את לינס?
תגלו בפרק הבא
(אני מאחלת שנת 2016 שמחה לכולם ובהצלחה בהכל)
STAI LEGGENDO
הוא שלי ורק שלי
Storie d'amoreהכל מתחיל מהסוף ועובר להתחלה וככה הלאה הכל מתגלה... הסיפור מדובר על שתי אנשים לגמרי זרים שבעצם מסתבר שממש לא זרים, נפגשים בדרך הכי מוזרה שיכלה לקרות. לינס עוברת ביום יום מהפך של התאהבות במישהו שעמוק מאוד בין הזיכרון שלה היה מישהו מאוד חשוב בילדותה...
