Michell and Liron 1- מישל ולירון

פרק 27

מטרה:
*20 הצבעות
*10 תגובות
אל תשכחו לעקוב אחרי העמוד של הסיפור!!💟
________________________________
(בתמונה מישל)

^נקודת מבט של מישל^
פקחתי את עיניי ולא ראיתי כלום.
הכל היה חשוך, היה לי קשה לזהות את המקום בו אני נמצאת .
לא ידעתי איפה אני ומה אני עושה פה!
פאקינג מה עשיתי???
חשבתי על לירון ונזכרתי בזונות שהיום שהיינו בים....
אני זוכרת איך הוא רץ אחרי...
אני פאקינג אוהבת רק אותו!!
ואיפה הוא?? מי יציל אותי?? הוא בכלל מחפש אותי?? אולי הוא שכח עלי?? כל השאלות האלו רצו לי בראש...
"היפייפיה הנרדמת התעוררה??"-שמעתי קול נשי אומר ... הסתכלתי לכיוון איפה ששמעתי את הקול .
ניסיתי לזהות מי זה.
"מי זה? מה אני עושה פה?"- אמרתי בטון גבוה ...
"נתחיל מזה מתוקה שתנמיכי תטונים ומהר ,אני לא אחת מהחברים שלך!!"-הבנאדם שלא ראיתי אמר לי.
פאק מי זה??
פתאום פחד חרדה תקף אותי וירדו לי דמעות, לא אין מצב שאני עוברת את זה שוב! אין מצב אני לא יכולה ככה, אני רוצה הביתה ללירון האהוב שלי שיחבק אותי ויגיד שהכל בסדר וליובל זה שתמיד שם בשבילי האח המושלם
לחברה שלא עוזבת אותי! אני לא רוצה לחיות ככה!!
התחלתי לבכות אבל ממש לבכות .
בחיים לא ירדה לי כמות כזו גדולה ...לא גדולה ענקית של דמעות, שמעתי צעדים מהירים ואותו הבנאדם ניגש אלי התכופף וליכולתי לזהות מי זה .
סופי.
זונה!
" חתיכת שרלילה מה את עושה ?! מחזירי אותי הביתה"-צעקתי עליה ...
פתאום קול גברי ומפחיד אמר לי כמעט בצעקה...
"כפרע איי שקט דברי יפה לבעלים שלך"
"כפרע זה לשרלילה הזו שפה בשם סופי "-אמרתי לו והוא בא אלי והתכופף, תפס בצוואר שלי ואמר
"השרלילה היחידה פה זו את! ואני לא אחזור על זה עוד הפעם חמודה ! תדברי יפה לבעלים שלך!!"
רעדתי נורא באותו רגע נזכרתי בלירון ...כמה שאני צריכה אותו איתי ...
"למה מה קרה אני החייה שלכם??"- שאלתי אותו עם מבט כועס
"שקט חייה ....חייה טובה!"- הוא אמא לי והתחיל לצחוק...
"אמא שלך חייה "- אמרתי לו ...
ובשניות אחדות הוא העיף לי סטירה ...תפסתי בלחי שלי ששרפה נורא ... הוא ציחקק שראה שירגו לי דמעות ותפס בשערי וקירב לפניו...
הוא נשק לי נשיקה יבשה על השפתיים וזה פשוט היה דוחה!
ירקתי עליו והמבטו וכועס הפך לרצחני...
הוא דחף על קיר תראש שלי וקיבלתי מכה חזקה בראש!
העברתי את מבטי על סופי והיא צחקה, שניהם יצאו מהחדר / מחסן מה שזה לא יהיה!
קמתי עם מעט הכוח שהיה לי והתישבתי בפינת המקום המוזר איפה שהייתי ...ישבתי שם וחשבתי על אהובי !

^נקודת מבט של לירון ^
אחרי חצי שעה בן מצאה ממי ההודעה ואיפה הבן אדם הזה נמצא...
" אחי מצאתי..."- הוא אמר והסתכלנו על המסך של המישב שלו.... הפלאפון הזה שייך לסופי...
ידעתי!
בן ניסה למצוא את המקום בו הם נמצאים ומצא!!
אהבה שלי נמצאת בבית מחוץ לעיר!!
פאקינג בית מחוץ לעיר ! סופי חתיכת זונה! אם היא תגע בה באצבע אחת אני ישבור לה אותה , אם שערה אחת שלה תיפול אני אוציא
את כל השערות!!
" יובל בוא נוציא אותה!"- אמרתי לו עם מבט רצחני.
" אנחנו באים איתכם"- אמר איתן.

~אחרי שעה וחצי~
"בן זה המקום הזה?"- שאלתי את בן
"כן"- הוא ענה
" בואו נוציא אותה"- אמר איתן ...
יובל הוציא אקדחים ונתן לנו , יצאנו מהמכונית והתקדמנו לכיוון הבית.