שיר לפרק: אייל גולן וזוהר ארגוב- נכון להיום.
-
״מה אני עושה איתך שירז?״ הוא שואל בקולו המטריף. ״מה?״ אני שואלת.
״אני לא רוצה להרוג אותך״ הוא אומר ואני פוערת את עיניי בפחד, מה עובר עליו?
אני זוכרת שהוא יום אחד דיבר איתי על השינויים במצבי רוח שלו, הוא לא דיבר איתי על אחד כזה.
אני לא יודעת אם הוא צוחק איתי עכשיו בכלל.
״פאבלו מה יש לך?״ הוא התקדם אליי והוצאתי אנקה מפי. ״תסתמי תפה המזדיין שלך שירז לפני שאני אזיין אותך במעלית המזדיינת הזאת שמעת?״ הוא צועק עליי ואני מתחילה לבכות בחוסר אונים.
לא, הוא לא צוחק איתי. זה פאבלו ריביירה ה-עבריין.
מה יש לו היום?
״את יודעת איפה הייתי?״ הוא שואל בעצבים ואני מנידה לשלילה באיטיות פוחדת שאם לא אגיב יקרה לי משהו.
״נפגשתי עם אדם שטען שהוא יודע מי הרג את ההורים שלי״ הוא אומר ואני מביטה בו באי הבנה, ההורים שלו מתו?
אני מביטה בו בשאלה ״אבא שלך, אבא שלך המזדיין הזה הרג את ההורים שלי ואנס את אמא שלי!״ הוא צורח עליי ואני מפחדת, עכשיו הוא יתנקם בי?
״תתפשטי״ הוא מורה עליי. ״מה?״ אני שואלת כשדמעה יורדת מעיניי.
״מה ששמעת״ הוא אומר לי ואני מביטה בו כלא מאמינה עליו פושטת את המכנס ממני.
״תתפשטי״ הטון העצבני שלי רומז לי להתפשט במלוא המובן, גם תחתונים. ״פאבלו״ אני בוכה אך הוא מביט בי במבט קר, חסר רחמים ושונא.
הוא לא אוהב אותך, כנראה הוא פשוט סימן עלייך וי שירז הוא עבריין, העבריין הכי גדול בעולם.
מה חשבת לעצמך מטומטמת? תשאי בתוצאות עכשיו!
״סבתא מריה תשמח לביקור שלי?״ הוא שואל ואני פוערת את עיניי בבהלה ומורידה את התחתון שלי מבלי לחשוב פעמיים כשעיניי עצומות בפחד, שנאתי את הרגע הזה.
זהו, אני ערומה אל מולו. הוא הגבר השני שראה את גופי וכמה אירוני ששני הגברים שראו את הגוף שלי הם אכזרים כחיה טורפת, לוקאס ופאבלו.
הוא מתקדם אליי סורק כל פיסת עור בגופי ואני מתחילה לאבד כל רגש אליו, הרגש היחידי שיש לי אליו כרגע הוא שנאה.
וגם שנאה כלפיי על כך ששיקרתי הרגע.
הוא לוחץ על כפתור והמעלית נפתחת, כאלו כל זה היה סתם?
לא באמת נתקענו במעלית?
הוא מוציא אותי מהמעלית הישר לקומה שלישית ואני נזכרת בבלונדה, איפה היא?
״מקורות המידע הם מהבלונדה, ויש לי הקלטה של כל הדברים שסיפר״ הוא מעדכן אותי ואני מביטה בו בפליאה ״היא הזדיינה עם האבא הזקן שלך והוא סיפר לה סודות כמוסים מתוך שיכרון״.
אני פשוט בהלם.
״פאבלו די״ קולי הרך נשמע כאנקה כשאני מנסה לגרום לו לעצור מלהתקדם אליי, אני מפחדת שיגרום לי דבר שלא ארצה שיגרום לי.
הוא מתקדם אליי במהירות, מרים אותי וזורק אותי על המיטה.
״פאבלו בבקשה״ אני מתחננת בפניו לרחמים. ״אבא שלך, אבא שלך הזין אנס את אמא שלי מול אבא שלי!״ הוא צועק עליי ואני לא יכולה להפסיק לבכות.
הוא פושט את חולצתו ואני קמה מהמיטה בריצה אל תוך חדר הארונות שלו ונועלת את הדלת בטריקה. ״משחק מקדים אה?״ אני שומעת את קולו משועשע.
״למה אתה עושה את זה?״ אני מתייפחת, מתיישבת בתוך חדר הארונות.
״כי את שלי!״ הוא אומר מבעד לדלת. ״הייתי, אתה לא אוהב אותי יותר!״ אני צועקת.
״שירז תפתחי את הדלת או שאני שובר את הדלת הזאת״ הוא צורח ואני שומעת אותו משתגע שם.
אקשןןןןןן מה לדעתכן יקרה ומה אתן רוצות שיקרה?
YOU ARE READING
Same speech
Romance״את מעניינת אותי שירז בראון״ הוא אומר מלקק את שפתיו ומניח את ידיו על אגני ״את מבינה את זה?״. ״אתה סתם עוד לבן״ אני אומרת בביטחון ״זה יעבור לך״. האחיזה שלו בי מתהדקת כאיום ואני פולטת גניחה שגורמת לו לחשוף את שיניו הלבנות. *הסיפור השלישי שלי
