ניתן לראות את הכאב שבעיניה, חזק ובולט לעין. כאב שמשתדל להסתתר, אך מזהים אותו מקילומטרים.
אפשר לשמוע את ליבה המתפרק, מתקלף ומתקלף.
היא שותקת, אך מבפנים ברור לעין שהיא כל-כך סוערת.
הטבעת על האצבע מסמלת יותר מנישואין, היא מספרת את סיפורם של שני אוהבים.
עם טבעת אחת על הארץ, וטבעת אחת אי שם בין הכוכבים.
היא רוצה לצרוח, אבל רואים שהיא איננה מסוגלת להוציא מילה. קולה נחנק, היא בתוך מחנק, בתוך בועה שאין לצאת ממנה בקלות.
איך שהוא נלקח, זה לא נתפס, והיא צריכה לשאת בתוצאות.
מדמיינת בכל לילה איך הוא עדיין שוכב לידה במיטה, בצד ימין עם הראש אליה, נצמד לגופה וכורך את ידיו מסביב לאגן שלה.
בבוקר היא תכין שתי ביצי עין, ושתי כוסות קפה, אחת נטולת סוכר כמו שהוא אוהב, ואחת עם שתי כפיות.
רוח החיים שלה שואפת לאפס, ואין כבר איך לעזור, לעודד.
עליה ללמוד איך לשרוד את האהבה, שהרי היא מבחן עבורה.
אמנם הוא היה האחד עבורה, אבל לעיתים, הגורל אוהב לשחק בנו ולגרום לנו לחשוב דברים שאינם בהכרח נכונים.
מקום שמור בלב תמיד יהיה לה עבורו, היא מעולם לא תשכח אותו, היא נושאת אותו עימה לעד.
