Same speech

108

נקודת מבט שירז

הוא נכנס אל תוך האמבטיה ובעצם גונב את התור שלי לכן נאלצתי להכין לי בגדים ואת חומרי האסטתיקה שלי ולהתקלח במקלחת באחד החדרים האחרים.

אני חושבת, מה הבעיות שלו לדרג אותי ואת איך שעשיתי את זה? כי לדרג אותי מול אבא שלי היה לו יותר קל, למרות שהוא שיקר לו.

לאחר המקלחת מלאת העצבים אני יוצאת, מורחת את הקרמים שלי ולובשת חולצה לבנה שגנבתי לפאבלו ממדף החולצות שאותן הוא מכנה כפשוטות.

סטופ, אוקיי אני מבינה שהוא קורא לחולצה מלואי ויטון פשוטה, אוקיי.

אני יוצאת מן החדר כשאני רק עם חולצה לבנה שלו ותחתונים, יורדת במדרגות לקומה הראשונה של הבית ומנקה את הבלאגן שעשינו.

אז ככה, הספקתי להכין את הרביולי שלי, לאכול בהתעלמות מהעובדה שזאת הפעם הראשונה שאני לא מחכה לו והוא לא יורד לכאן כבר במשך שעה, זה כבר מחשיד אותי.

לכן מה שאני עושה זה לעלות אליו. אני פותחת את דלת החדר שלו ונדהמת לגלות אותו צופה בטלויזיה עם קערת דגנים. הוא סיים את המקלחת שלו לפניי והכין לעצמו? אני זו שמכינה לו את ארוחות הבוקר, הצהריים וערב.

גם אם זאת קערת דגנים, אני אמורה להיות זו שהוא אומר לה תודה ומברך את כישוריי הבישול גם אם זאת קערת דגנים סתמית.

הוא אמור להלל את כמות הסוכר המדויקת שהוא אוהב שאני שמה לו בקערה, אני אמורה להיות זאת שאמורה להגיש לו את הצלחת הזאת.

״פאב״ אני לוחשת עם קולי הצרוד, נוכחותי לא מזיזה לו אפילו וזה מדאיג אותי, הוא מתעלם ממני ואני מבינה שהוא כועס עליי.

גילגלתי עיניים ויצאתי מהחדר בתקווה שלא ראה זאת, ירדתי לקומה התחתונה של הבקתה והתיישבתי לצפות בטלויזיה בסלון.

לאחר צפייה ב-2 פרקים של האנטומיה של גריי אני שומעת מצד ימין צעדים מכיוון המדרגות, מסיטה את ראשי לצד ימין ומבחינה בפאבלו יורד במדרגות עם קערת הדגנים שלו.

חיוך נפרש על פניי מאוזן לאוזן ופשוט בהיתי בקוביות שלו, סרקתי את גופו המקועקע בקעקועים המקנים לו מראה סקסי אף יותר ונשכתי את שפתיי למראה האלוהי שלו.

אבל פאבלו...הוא לא מבחין בי, נראה היה שהוא יודע שאני כאן אך זה לא מזיז לו אז אני נזכרת שאנחנו ב'ריב' ולובשת מסכת עצבים על פניי.

הוא נמצא במטבח מאחוריי, אני מסובבת את ראשי לאחור מביטה בו מול הכיור כשהגב החשוף והסקסי שלו מולי ואני שומעת אותו שוטף את הקערה שלו. הוא סגר את הברז, פתח את המקרר, סגר ועלה לחדרו.