אל תשחרר // don't let go

פרק 8

מה אני עושה פאק
סגרתי את הדלת ונעלתי אותה
״ליאן!״ הם דפקו בחדר שלי בחוזקה ניסו להיכנס
לקחתי את הארון שלי ודחפתי אותו לדלת כדי שלא יכנסו
לקחתי בגדים כמה שיכולתי והוצאתי מזוודה במהירות הכנסתי את הכל לשם ניסיתי להכניס כמה שיותר ושהם כמעט הצליחו להיכנס יצאתי דרך החלון
מזל שאנחנו בבית קרקע
רצתי משם מהר
לא ידעתי אפילו לאיפה אני הולכת
הדמעות ירדו ממני , אני לא מאמינה שאבא שלי עשה את זה
קודם המאפיות ואז למכור אותי? מה אני חפץ של מישהו?
אין מצב אני נותנת לזה לקרות
השעה הייתה צהריים , לא ידעתי לאן ללכת
התקשרתי לשיר
״הלו״ לא יכולתי להגיד לה את האמת אז אני אשאר אצלה רק בצהריים ובערב אני אלך למלון או משהו עם הכסף שלקחתי במזוודה
״אני יכולה לבוא אלייך?״
״כן בטח בואי״
הלכתי לכיוון של שיר
רגע המזוודה ? מה אני אעשה עם המזוודה
אולי אני אחביא איפשהו ליד הבית שלא תראה
שמתי את המזוודה בין העצים ודפקתי בדלת
״ליאן!!!״ היא חיבקה אותי ונכנסנו הביתה

-ערב-
״יאללה אחי בוא נצא כבר״ בר אמר
״רגע״ התלבשתי בזריזות ושמתי בושם
״איפה כולם״
״הם למטה יאללה״
״בסדר בסדר בוא נרד״
ירדנו למטה ונכנסנו לאוטו
״יאללה טל סע״ נסענו למקום שבו צריך לבצע את העסקים שלנו
עצרנו בבית נטוש
לקחתי את האקדח שלי וגם הם לקחו ופרצנו לתוך הבית הנטוש
כל העיניים הסתובבו אלינו
הלכתי אל בחור שגנב מאיתנו כסף והעפתי אותו אל הרצפה
״איפה הכסף?״
הוא ירק עלי
גיחכתי קלות ונתתי לו אגרוף
״אני אחזור על זה שוב״
״איפה הכסף שגנבת אה?!״
הוא חייך חיוך גדול חושף שיניים
״למה אני אגיד לך איפה הכסף״
כיוונתי את האקדח לצווארו
כל העיניים הסתכלו עלינו בפחד
״תגיד לי עכשיו״ הסתכלתי עליו במבט מאיים
הוא פחד ממני ראיתי את זה אני תמיד רואה את המבט שלהם בעיניים אחרי שאני עושה את המבט המאיים שלי
״שם״ הוא הצביע לי איפה הכסף נמצא
״אתה רואה זה לא קשה מידי״ יריתי בו בראש
כולם היו בהלם וכיסו את אוזניהם
כל החברה ואני לקחנו את הכסף ושמנו את זה במכונית
״הולכים לעוד מקום לא?״
״כן, האנשים האלה לא יודעים להחזיר לי את הכסף״
כולם צחקו ונסענו למקום הבא שלנו

״ביי ליאן היה כיף ניפגש בבית ספר״ חיבקתי אותה ונפרדתי ממנה לשלום
יצאתי מהבית שלה ולקחתי את המזוודה
הלכתי לתחנת האוטובוס הקרובה וחיכיתי לאוטובוס
עד ששמעתי רעשים
מרוב סקרנות התקרבתי למקום
״הצילו!״ *ירייה*
כיסיתי את פי בשוק
הסתכלתי יותר מקרוב וראיתי חבורה של אנשים
אחד מהם כיוון על עוד אחד וירה בו למוות
צווחתי בקטנה והם שמעו אותי
פאק אני חייבת לרוץ
״היי!״ רצתי מהר משם אבל נפלתי
יופי ליאן דווקא עכשיו אני נופלת
הם תפסו אותי , זה הם החבורה של גל אבל לא ראיתי את גל בעיניים שלי
הסתכלתי עליהם בפחד
״או היא מפחדת״ הם עשו פרצוף מזלזל
״תעזבו אותי״
״סורי מותק לא קורה״ ניסיתי להילחם בהם אך הם החזיקו בי חזק
״דיי אתה מכאיבים לי״
הם לא עזבו אותי
רציתי למות באותו רגע
״זה מספיק״ כולם הסתכלו עליו, על גל
גל לקח את ידי
״מה את עושה פה שוב ליאן״
״כלום כלום אני״
הוא הסתכל על המזוודה שלי
״למה את לקחת מזוודה״
״אאנני״ גימגמתי
״ליאן״
״מה קרה״ הוא הסתכל עליי בפנים המומות
״כלום״
״אל תשקרי לי״
ראשי ירד למטה
״זה קשור לרון נכון?״
התחלתי לדמוע
לא נתתי לו לראות אותי בוכה
״חברה! תלכו בלעדיי״
״איך תחזור??״
״שאני אסיים אני אקרא לאחד מכם לאסוף אותנו״ הם הנהנו ונסעו
״עכשיו את אומרת לי מה קרה״ היססתי ולא עניתי לו
הוא נאנח מעצבים
״אל תעשי את זה ליאן בבקשה״
״לא לעשות את זה? איך אני אמורה לבטוח בכך ולספר לך את זה? אתה רוצח!״ פניו נשארו אדישות
״נכון רק לאנשים שזה מגיע להם״ לא הסתכלתי עליו ופניי עדיין נשארו למטה
״ספרי לי״ הוא החזיק את ידיי בעדינות
״אבא שלי מכר אותי למישהו״
״מה״ פניו נהיו עצבניות
״אני ברחתי ממנו ולכן המזוודה תכננתי ללכת למלון אבל אז ראיתי אתכם ו״
״ששש״ הוא חיבק אותי בעדינות
ממתי הוא כזה אכפתי?
״אני אשמור עלייך את תגורי אצלי״
״לא לא אני לא רוצה להתנחל אצלך״
״ליאן״ הוא הסתכל עליי במבט עצבני טיפה, זה גל שאני מכירה, בערך
״הבן אדם הזה לא יתקרב אליי את תיהיי מוגנת אצלי״
״אני מפחדת״
הוא חיבק אותי שוב
״את איתי״ הוא התקשר למישהו
״בר תבוא לפה״ הוא ניתק את הטלפון והמשיך לחבק אותי
לאחר כמה דקות המכונית הגיעה ובר בתוכה
נכנסנו למכונית והוא נסע
הסתכלתי על החלון חושבת לעצמי
עיניי נסגרו לאט לאט ונרדמתי

הסתכלתי עליה במהלך הנסיעה
היא כל כך יפה שהיא ישנה
״הגענו״ יצאתי מהמכונית והוצאתי את ליאן מוביל אותה לחדר השינה שלי
השכבתי אותה על המיטה ונישקתי אותה על המצח שמתי את המזוודה ליד המיטה
יצאתי מהחדר שכל המבטים של הבנים עלי
״מה״
״תודה!״
״במה להודות״
״שאתה מאוהב בליאן״
״אני לא מאוהב בליאן״ צחקתי
״אתה כן״ בר אמר
״אנחנו רואים איך אתה מסתכל עליה״ כפיר הוסיף
״אני גל אביטן אני לא מתאהב״
״מה שתגיד גל אביטן״ טל צחק וכולם אחריו
״סתמו סתמו כבר״
התיישבנו בספה וראינו כדורגל
״יואו איזה גול״
״יאללה נגמר תעביר כבר״
״מה נגמר יש עוד 5 דק!״ בר צרח
כולם גילגלו עיניים
״אין מה לראות פה אני שם סרט״ אמרתי והעברתי לסרט אימה
״נו מה יא בור של חרא!״ בר זרק עליי כרית
״סתום סתום כבר בכל מקרה הקבוצה לא מעניינת״
״הוא צודק״

כולם צחקו עד שראינו את ליאן מולנו
״מה את עושה ערה״
״התעוררתי ולא הצלחתי להירדם שוב״
״בואי תשבי איתנו רואים סרט אימה״ בר אמר והיא חייכה חיוך גדול
״אני אוהבת סרטי אימה!״ היא התלהבה והתיישבה לידנו בהתלהבות
כולם הסתכלו עליה בהלם
״אני שונא את זה״ בר אמר
כולם הסתכלו עליו וצחקו
״כי אתה מפחד״ ליאן אמרה
״לא אני לא״
״מי שלא אוהב סרטי אימה הוא מפחד״
״צודקת!״ כפיר אמר
״אני כבר אוהב את הילדה הזאת״ טל אמר וחייך
צפינו בסרט והיה קטע מפחיד וליאן קפצה עליי
״סליחה״ קירבתי אותה אליי
״זה בסדר לפחד״
״אני לא מפחדת!״ היא לחשה צעקה
״מה שתגידי״
״תסגרו את זה כבר!״ בר אמר וכולם צחקו
״זה בסדר לפחד בר רוצה חיבוק?״ ליאן אמרה והסתכלה עליו בפניי כלבלב
״כן״ היא התקרבה אליו וחיבקה אותו
״יותר טוב?״ הוא הנהנן
הסתכלתי עליה במבט מופתע
״מה?״ היא חייכה אליי
חייכתי אליה חזרה

-נגמר הסרט-
בר וליאן נרדמו
״ואי בר איך נרים אותו עכשיו״
״תשאיר אותו שם אני אקח את ליאן לחדר״
הרמתי אותה
״גל״ היא לחשה
״לכי לישון״
הנחתי אותה על המיטה
״גל״
הסתכלתי עליה
״תודה על הכל״ חייכתי אליה וסגרתי את הדלת