התחלה ישנה

פרק 7

התעוררתי בבוקר ונשארתי במיטה, אני לא ממהרת לשום מקום.
חשבתי על כל הדברים שקרו לי השבוע, איך בתוך זמן כל כך קצר קרו כל כך הרבה דברים?
איך זה שרגע אחד יכול לקרות משהו אחד ורגע אחרי משהו שונה לחלוטין?

אחרי חצי שעה של מחשבות קמתי והתארגנתי,
שוב הבית היה שקט אז הבנתי שכנראה נשארתי לבד..אבא מצא עבודה חדשה ודניאל בטח חזר לבסיס, חבל שהוא לא אמר לי שהוא הלך לפחות הייתי יכולה לנסות להסביר לו מה קרה אתמול..

ישבתי בגינה עם קערת קורונפלקס והדלקתי את הטלפון, אמא בטח הייתה אומרת "עם נוף כזה למה את צריכה את המסך?" ואני הייתי עונה לה "אני יכולה גם להסתכל על הנוף וגם להיות במסך" ואז היא הייתה מנסה לקחת לי את הטלפון והיינו צוחקות שעות עד שהייתי נכנעת.
חבל שהיא לא פה, חבל שהיא אף פעם לא תחזור..

לקחתי פנקס מהמדף ועט מהמגירה במטבח והתחלתי לכתוב רשימה
דרכים להשיג כסף:
1. לימונדה(?)
2. בייביסיטר
3. מטלות בית
4. דוגיסיטר
5. מכירת חצר
6. למלצר(?)
7. להשיג עבודה.

הוספתי ליד כל אחד מהם ריבוע קטן והחלטתי לעשות את חמישתם, אין לי הרבה זמן להשיג את הכסף וגם אם יהיה לי עמוס אני חייבת לסיים עם זה כבר ולשים את זה מאחוריי.
כשהרמתי את העיניים להסתכל על הנוף שאמא בטח הייתה מעריצה ראיתי את גיא, עומד מולי.
נבהלתי וכמעט נפלתי מהכיסא. הוא פשוט עמד פה והסתכל עליי?
"מה יש לך?" חייך "זה רק אני"
"אין לך משהו יותר טוב לעשות אז באת להסתכל עליי?" הייתי חסרת סבלנות ומבוהלת.
"מה את רוצה? סתם באתי לראות אם הכל בסדר כי הלכת אתמול באמצע" אמר והיה נראה קצת פגוע או כועס אבל לא היה לי זמן לפענח את הרגשות שלו.
"גיא אני בסדר אתה רואה שאני בסדר נכון?" שאלתי והפעם אבדתי את הסבלנות לגמרי "אז בבקשה לך עכשיו כי אני עסוקה" אמרתי וציירתי ציורים קטנים בפנקס.
"למה את צריכה כל כך הרבה כסף?" גיא שאל והתיישב לידי.
"ביקשתי ממך ללכת.." הפעם השתדלתי להשאר רגועה, "אני אלך אחרי שתעני לי"
"ממתי אתה כל כך מעיק?" שאלתי וסגרתי את הפנקס.
"ממתי שאת כל כך חסרת סבלנות," אמר וקם "למה הכסף הזה?״
״סתם, לא משהו חשוב״
״טוב, אני אפסיק להפריע לך״ אמר וקם חוזר אל ביתו. בכל רגע אחר, הייתי עוצרת אותו ומתנצלת שהתנהגתי בצורה כזאת. אבל הפעם כבר לא היה לי כוח לדאוג לכולם, הפעם אני צריכה לדאוג לעצמי ולצאת מהבעיה הזאת.
נאנחתי וחזרתי הביתה, מה אמא הייתה אומרת על זה?

"תחשבי על כיוון אחר!" אמרתי לעצמי יקח לך שנתיים להשיג סכום כל כך גדול בעבודות כאלה קטנות..כיוון אחר..כיוון אחר..מה עוד את יכולה לעשות? בטוח יש עוד משהו...
אבא נכנס הביתה וקטע את מחשבותיי
"היי אמוש" אמר וחייך סוגר את הדלת אחריו
"היי.." אמרתי שקועה במחשבות, כיוון אחר..כיוון אחר.. "לא אמרת שרום בא?" "רום?" אמרתי לא מבינה וחזרתי למציאות, "מה קשור רום?" שאלתי לא מבינה.
"אמרת שהוא יבוא לראות את הבית..הוא לא בא בסוף..למה?" שאל והתיישב לידי.
"אה..סתם..לא הרגיש טוב.." אני חייבת לחשוב על כיוון אחר!!
אבא המשיך למלמל לעצמו כמה דברים ואני קמתי והלכתי לחדר, הייתי עצבנית.
בדרך כלל אני רגועה ויודעת להתמודד עם דברים בדרך נכונה, אבל הפעם לא היה לי את גל ויולי להתייעץ איתן ואת רום ודניאל..ואמא..
אז זה רק אני. ואם זה רק אני אסור לתת לאף אחד להכנס באמצע.
"אמה? מה יש?" שאל אבא ועלה אחריי
"סליחה..לא יודעת..אני לא מרגישה טוב" אמרתי את הדבר הראשון שעלה לי לראש
"אוי..איפה כואב?" שאל
"הראש.." אמרתי בקול הכי מסכן שיכולתי להוציא.
"תצאי לסיבוב קצר אולי זה יעזור..אולי את רק צריכה אוויר.." אמר וחייך.
"כן.." אמרתי.

השעה הייתה כבר שבע וחצי, בחוץ היה חשוך ומדי פעם רוחות חמימות נשבו, יום שלך בזבזתי על לחשוב איך להשיג את הכסף בשביל אמילי, הכלבה הזאת.
אולי יש דרך אחרת? הכיוון שבחרתי הוא לא טוב, עשיתי היום חישוב וגם אם אני אעשה 2 בייביסיטרים בשבוע דוגיסיטר פעם אחת ואמכור 6 חולצות ו10 כוסות לימונדה ואעבוד בשתי עבודות בו זמנית יקח לי לפחות שנה להשיג את הכסף. אולי אני אעבוד? זאת דרך טובה להשיג את הכסף לא?
המחשבות שלי הפסיקו כששמעתי משהו מכיוון הפרדס, נבהלתי ומחשבה ראשונה שעברה לי בראש זה שזה שוב גיא שבא להציק אבל לא היה כלום..בטח חתול, למה אני מייחסת לזה חשיבות כל כך? ממתי אני נבהלת כל כך בקלות?
המשכתי ללכת והפעם נכנסתי לפרדס, שקט ויפה שם. ישבתי על הדשא ונשענתי על העץ, אולי אם אני אחשוב מחוץ לקופסא יהיה לי רעיון..

"מה את רוצה?" שמעתי את אמילי בצד השני של הקו
"היי אמילי..זאת..זאת אמה.." מלמלתי
"אני יודעת שאלתי מה את רוצה לא מי את" הפעם דמיינתי אותה מגלגלת עיניים כי זה בטח מה שעשתה עכשיו.
כשחשבתי על איך אני אוכל להשיג עוד כסף הבנתי שכל הרעיונות שהצעתי לא טובים, להתחיל פה בתור מוכרת לימונדה או מוכרת בגדים זה לא רעיון טוב..אני אצא טיפשה ובטח יצחקו עליי.
אני מפחדת מכלבים אז גם הדוגיסיטר לא היה רעיון טוב ובייביסיטר בטח יש פה בנות שכבר עושות. אני לא אתערב.
התאמצתי למצוא לכל רעיון שהיה לי סיבה למה הוא לא טוב, עד שהגיע הרעיון להתקשר לאמילי..כן..אני יודעת שזה טיפשי אבל אולי לה יהיו רעיונות? למרות שחשבתי שהיא בטח תגיד 'זה לא הבעיה שלי אמה!' דווקא טעיתי, והיא הפתיעה אותי.
"רוצה לעבוד אצלי?" היא שאלה והייתה נשמעת עסוקה במשהו, רעש של שקיות ורישורשים היו בצד השני של הקו
"לעבוד?" שאלתי "אצלך?" לזה לא ציפיתי..אבל לעבוד אצלה לא פלילי?
"כן אמוש את תעבדי אצלי ובמקום שאני אשלם לך את תעבדי עד שהחוב יגמר" הפעם לא היו רעשים ברקע
"אוקיי..." אמרתי חוששת, משהו פה לא בסדר..למה שהיא תסכים ותתן את הרעיון כל כך מהר?
"יופי, אז מחר תבואי למועדון הקבוע. ואל תתקשרי יותר!" אמרה וניתקה.