פרק 16

122 8 3
                                    

שבת.
השבת האחרונה לפני שהחופש נגמר.
ביום רביעי, לא הצלחתי להרדם, אחרי שאבא גרם לי לתהות למה הוא היה נראה כל כך עצוב על כך שאני עוזבת, אחרי הכל, זה היה רעיון שלו, הוא הציע את זה.
ביום חמישי לא יצא לי להיתקל באבא, ובשישי אבא אמר לי שהוא רשם אותי לפנימייה והמנהלת שם נורא נחמדה ומצפה לי.

גיא אמור להגיע אליי, קבענו, ורק היום אני אגיד לו שאני לא הולכת להיות איתו בבית הספר.
אני מקווה שהוא לא יתבאס יותר מדי כי אחרי הכל אני נוטשת אותו, אבל גיא חברותי, בטוח יש לו עוד חברים חוץ ממני.

״גיאאא״ חייכתי אליו וקפצתי עליו בחיבוק, מה שגרם לו להראות קצת מופתע.
״אמה...״ הוא אמר בטון חושד קצת והרחיק אותי בעדינות ממנו, אאוץ׳, ״למה כל זה?״ שאל כשראה את השולחן בסלון, הונח עליו פופקורן ושתייה, וכמובן שהסרט האהוב עליי, ״ The Truman Show״, ״זה במיוחד בשבילך,״ חייכתי, ״אתה..פשוט...״ גמגמתי.
״כן,אמה?״ גיא צחק והתיישב על הספה, ״את כמו ההורים שלי, כשהם סיפרו לי שהם מתגרשים הם גם ניסו לפנק אותי״ גיא נשען על הספה והניח את רגליו על השולחן, מפלס דרך בין הפופקורן לשתייה.
״אה..״ מלמלתי והתיישבתי לידו ״ההורים שלך גרושים?״ שאלתי, מנסה להרוויח זמן לחשוב איך לסנח את זה שלא אלמד איתו שנה הבאה, אני חושבת שאולי אני לוקחת את זה יותר מדי רציני, אבל אין לדעת מה עובר במוח המטורלל של גיא.
״כן,״ גיא ענה באדישות, ״מה רצית להגיד לי?״
הוא שאל, תודה גיא, חשבתי, הרסת לי את התוכנית.

״תקשיב...״ אמרתי, עדיין מנסה לחשוב איך להגיד את זה בלי לבאס אותו יותר מדי, ״מה אמה?״ גיא האיץ בי, ״דברי כבר, אני מקשיב״ הוא חייך, מעניין מה הוא חושב שאגיד.
״אני אלמד בפנימייה ליד צפת מיום ראשון.״ אני פולטת במהירות.
״קול״ גיא אומר ולוקח חופן פופקורן בידיו, הוא אוכל כמו בהמה..
״כן, קול״ אמרתי, איזה הקלה שהוא לא לקח את זה קשה.
״איזה פנימייה?״ גיא שואל בפה פתוח, כך שיוצא שאני רואה קצת יותר מדי ממה שאני צריכה לראות.
״שיבולים..״ אני ממלמלת.
״את רצינית??״ הוא מזדקף במהירות ומרים את קולו, מה שגורם לחתיכות פופקורן לעוסות לעוף ישר...אליי.
״גיא! איכס!״ אני צועקת וקמה במהירות בזמן שגיא צוחק כמו חמור.
״מה מצחיק, טמבל??״ אני צועקת, זורקת עליו את הכרית הצהובה שהייתה בסכנת נפילה.
גיא ממשיך לצחוק כמו חמור ואני זורקת עליו חתיכות פופקורן, לא לעוסות. ״תפסיק לצחוק עליי!״ אני כועסת עליו.
״אני לא צוחק עלייך אני צוחק איתך!״ גיא ממשיך לצחוק והפעם הוא גם אומר את המשפט השנוא עליי.
״סליחה, אדוני??״ אני מחייכת לעברו וגיא זורק עליי עוד חתיכות פופקורן מהקערה, ״גיא! הו..אתה תשלם על זה!״ אני מחייכת ולוקחת שני חופנים גדולים של פופקורן בידיי וזורקת לגיא ישירות לפנים, בום! קליעה טובה.
״תזהרי! עוד שנייה את תמעכי על ידי מפולת פופקורן!״ גיא אומר וקם במהירות, לוקח את כל קערת הפופקורן ושופך ישר על ראשי.

אחרי שסוף סוף סיימתי לטאטא את כל הפופקורן שהיה זרוק בכל פינה בבית ולנקות את שערי, שעדיין היה מגעיל כי נשארו חתיכות קטנות אבל החלטתי פשוט להתקלח כשגיא ילך.
התיישבנו שוב על הספה ובהינו בטלוויזיה, כשהסרט ״ The Truman Show״ עדיין נמצא בכתוביות של ההתחלה,
״אז?״ שאלתי לאחר כמה דקות של שקט ״תשרוד בלעדיי?״ חייכתי והפנתי את ראשי אליו, ״אני אשתדל אבל יהיה לי נורא קשה״ גיא אמר בטון נעלבי ועשה כאילו הוא בוכה, צחקתי, ״אל תדאג אני אשתדל להיות כמה שיותר זמינה בשבילך״ חייכתי.

״דרך אגב,״ גיא אמר אחרי עוד כמה דקות של שתיקה, ״טל תהיה איתך בפנימייה״ גיא אמר כאילו זה משהו בסדר היום, טל אחותו תהיה איתי בפנימייה!
״מההה??״ צעקתי וקמתי במהירות, מבהילה את גיא שקופץ מבהלה בספה כמו חתול מבוהל ״מה יש לך״ גיא אומר מבוהל ואני צוחקת, שוב.
״טל אחותך??״ שאלתי עם חיוך מרוח על פניי, ״לא, טל מוסרי, נו באמת אמה די אל תבהילי אותי שוב״ גיא אומר מנסה להסתיר את חיוכו אך ללא הצלחה.
״איזה מגניב! פחדתי שאני אהיה לבד שם, אולי תכיר לי אותה??״ אמרתי בהתלהבות, ״את טל?״ גיא שאל, ״לא יודע, היא מעצבנת״ הוא הוסיף.
״נווו בשבילי״

אחרי שגיא הלך ואני התקלחתי ישבתי על המיטה בחדרי וחשבתי קצת, יכול להיות שטל, אחותו של גיא, זאת החברה, טל, של נויה? וטל נחמדה? כמה טל יש שם? ומותר שם טלפונים? אני אצליח לשמור על קשר עם איתי? מה אמילי תחשוב על כל זה?

השעה הייתה כבר 20:00, מה שאומר שאני צריכה לארוז ולהכין לי בגדים למחר, משום מה פחד עז תקף אותי, אני הולכת למקום לא מוכר, בשביל מה? בגלל מה? בשביל איתי? בגלל שאני מאוהבת? זה דבילי, לא? אולי זאת לא הייתה החלטה נכונה..
כל מחשבותיי התערבבו לי אחת בשנייה בזמן שארזתי מזוודה גדולה ושמנה עם כל הדברים שאצטרך לשבוע הקרוב.
אני מקווה שיהיה בסדר, כל מה שאני צריכה לעשות זה להתחבר לטל הזאתי.
כמה קשה זה כבר יכול להיות?

התחלה ישנהWhere stories live. Discover now