פרק 18

107 8 4
                                    

לפני שתתחילו לקרוא אני רוצה להגיד תודה רבה לכם על 1700 צפיות! זה מטורף וזה ממש לא מובן מאליו!
תודה רבה רבהה לכם אתם מדהימים! 🫶🏻
קריאה מהנה❤️

אבא הסתכל עליי במבט שלא הצלחתי לפענח.
חייכתי אליו מנסה להרגיע אותו, מאז שסיפרתי לו שאני רוצה לעבור לפנימייה הוא לא אמר לי שום דבר על זה, והיום, אין לו מה להגיד אז הוא מנסה להעביר לי את מילותיו במבטים.
אך ללא הצלחה.

"אמה?" עירית פנתה אליי עם חיוך
"כן?" שאלתי, מתעוררת ממחשבותיי וחוזרת למציאות
"שאלתי אם יש לך בקשות מיוחדות" היא המשיכה לחייך, מה שגרם לי לתהות, למה היא מחייכת כל כך הרבה? ומה זאת השאלה הזאת? מה אני בבית מלון?
"אני אשמח להיות בחדר עם טל..." מלמלתי, לא בטוחה אם זה אפשרי
"טל? טל כהן?" היא שאלה וחיוכה הפך להיות מעט עקום ומזוייף,
"כן" עניתי בפשטות
"אין בעיה," היא והביטה בי, ״אנסה לסדר את זה...״ ענתה עם החיוך שלה שהתחיל מעט להציק לי ואפילו להפחיד, אבל יש באישה הזאת משהו כל כך חם שאני לא מסוגלת לחשוב עליה דברים רעים בלי להתחרט מיד.

"כל בוקר, וכל ערב!" אבא הזכיר לי, שוב.
בחצי השעה האחרונה הוא מבהיר לי על חשיבות הקשר שיהיה בינינו גם אם אנחנו לא גרים באותו הבית.
הוא ביקש ממני כבר ארבעה פעמים להתקשר אליו בכל בוקר ובכל ערב, מה שאני לא בטוחה שאצליח אבל בכל זאת אמרתי לו שכן רק כדי שילך כבר ויניח לי לנפשי.

אחרי קצת חיבוקים ונשיקות ולחיצת יד של אבי ועירית שהרגישה לי קצת מוזרה, אבא הלך.

עירית חייכה אליי אך הפעם זה היה חיוך שונה, היא הייתה נראת כאילו אבן נפלה לה מהלב.
יכול להיות שאבא שלי היה נוקשה איתה? אוף, אמה. היית צריכה להקשיב לשיחה שלהם.
"בואי אמה, אני אראה לך איפה החדר שלך" היא חייכה ופתחה את מגירתה שהייתה מתחת למחשב והוציאה משם צרור מפתחות גדול, וואו, היו שם לפחות 40 מפתחות בכל מיני גדלים, על כל אחד מהם היה כתוב מספרים.

לקחתי את התיק שלי ויצאתי אחרי עירית, כל כמה דקות עצרנו והיא חייכה לאנשים שהיו בצידי הדרך או שאלה לשלומם, בכל פעם כזאת אני בהיתי בנעליי ממבוכה, היא לא יכולה לדבר איתם אחר כך?
הרגשתי כאילו אני הזנב שלה או משהו, את האמת שרק רציתי לפגוש כבר את טל.
"אופק!" עירית לפתע צעקה והחיוך שלה ירד בפתאומיות, אוי לא, למה היא לא יכולה פשוט לקחת אותי לחדר הזה כבר??
ילד גבוה עם בלורית בהירה ועיניים חומות הסתובב אליה בחיוך, הוא ישב שם עם עוד כמה בנים והיה נראה כאילו חיכה לרגע שהיא תבוא.
״אה עיריתוש מה קורה?״ הוא שאל וחבריו צחקו, עירית הביטה בו במבט כועס, היה נראה כאילו עומד לצאת לה עשן מהאוזניים.

התחלה ישנהWhere stories live. Discover now