פרק 19

102 7 2
                                    


דלת החדר סוף סוף נפתחה והתיישבתי במהירות במיטתי, ממתי שאופק הלך חיכיתי שטל תבוא, אני כל כך רוצה לפגוש אותה כבר.
״מי את?״ בלונדינית אחת נכנסה לחדר והביטה בי בשאלה.
עיניה היו חומות וגדולות אפה היה קטן וסולד, היא הייתה מהממת.
״אני...אני חדשה פה״ אמרתי וקמתי במהירות מהמיטה
״אמה, נכון?״ היא שאלה וחיוך מתוק התפרש על פניה
״כן,״ חייכתי גם ״היי״
״אני אור״ היא אמרה והתקרבה אליי
״כמה אנחנו בחדר?״ שאלתי את המובן מאליו, יש 4 מיטות בחדר
״עכשיו ארבע, שוב״ היא אמרה וחיוכה ירד לאט והלכה למטבח.

היא התיישבה בכיסא שהונח עדיין מול מיטתי ואני חזרתי לשבת במיטה.
״הכרת כבר מישהו מפה?״ היא שאלה ולגמה מכוס השוקו שהכינה לה
״אותך..ועוד מישהו״ אמרתי מנסה לא לנדב מידע, עדיין לא הבנתי מה מאזן הכוחות פה.
״מי זה העוד מישהו הזה?״ היא שאלה מסוקרנת.
יופי אמה, מה ציפית?
״אופק נראה לי..״ מלמלתי
״אופק???״ היא צעקה ונבהלתי
״מה..כן.. למה את צועקת?״ מלמלתי מבוהלת
״וואו יש לך מזל אה?״ היא שאלה עם החיוך המתוק והגדול שלה
״לא הבנתי..״ אמרתי

הדלת נפתחה שוב ונכנסו שתי בנות, ישר זיהיתי שאחת מהן היא טל, חיוך גדול עלה על פניי.
״חדשה?״ שאלה הילדה שעמדה ליד טל. היא הייתה נמוכה ומתולתלת, עיניה היו מעט מלוכסנות ומבטה היה לא ידודתי.
״יואו!! את אמה!!״ טל צעקה וחיבקה אותי במהירות, חייכתי מובכת וחיבקתי אותה בחזרה.
״גיא סיפר לי כל כך הרבה עלייך! אבל הוא לא סיפר לי שאת כל כך יפה״ טל חייכה והתיישבה לידי.
״היא הכירה את אופק״ אור אמרה וחיוכה הפך לתחמני
״אופק???״ טל והמתולתלת אמרו ביחד
חייכתי, מה הן רוצות?
״דיי נדירה״ טל אמרה ונתנה לי אגרוף קטן בכתף
״אז הוא בטח סיפר לך על המסיבה הערב, נכון?״ המתולתלת שאלה
הנהנתי, אני אפילו לא יודעת את השם שלה.
״ואת באה, נכון?״ אור שאלה
״נראה לך שהיא לא באה??״ טל צעקה, שוב.
וואו, הילדה לא יודעת לדבר רגיל?
״אני אבוא״ אמרתי.

בזמן שאור והמתולתלת עשו שיעורי בית, טל הציעה לעשות לי סיור בפנימייה ובבית הספר.
היא התחילה במגורי הבנות והכירה לי כמה בנות שהיו שם, חלקן היו נחמדות וחלקן היו נורא מלחיצות.
אחר כך היא עברה למגורי הבנים, שלמרות שאסור לנו להכנס לשם, ״לה יש חוקים משלה״.
היא הכירה לי חלק מהבנים, ואני התפלאתי בשקט מאיך שהיא נכנסת להם לחדרים בלי לדפוק, והם מתנהגים כאילו זה לגיטמי.

היא פתחה את דלת מספר 71 בן ללא חולצה שהיה לי מעט מוכר, הסתובב אלינו וטל חיבקה אותו במהירות, מניחה את ראשה על חזיהו החשוף.
״טלוש, מה קורה?״ הוא מלטף את שיערה ומסתכל עליי במבט שואל
״אני מעולה, כבר הכרת את אמה?״ היא שואלת ומרימה את ראשה להביט בעיניו.
״בערך״ הוא מלמלמל ובוחן אתי
״היא חדשה״ טל מתרחקת ממנו וחוזרת לעמוד לידי
״רואים״ הוא אומר וצוחק כמו חמור, נזכרתי מאיפה הוא מוכר לי. זה האחד שכמעט נחנק כשצחק על עירית.
״אני נדב״ הוא אומר ובא לחבק אותי אך אני נצמדת לטל כדי שיבין את הרמז, הוא מבין ומתרחק במבט לא מבין ואפילו כועס.

בדיוק כשאני וטל באות לצאת מהחדר ואני אומרת תודה לאלוהים שזה נגמר סוף סוף, מישהו יוצא מהשירותים ומצטרף למועדון ה״ללא חולצה״ ואני מזהה אותו מיד, אופק.
איזה כיף.
״אופק!״ טל צועקת כמו ילדה קטנה ומבהילה אותי, היא רצה אליו ומחבקת אותו.
היא נראת כאילו היא אחותו הקטנה.
״היי טל,״ הוא אומר ואז מביט בי ״היי חדשה״ הוא אומר בטון מזלזל, ילד מעצבן.
״היי ילד״ אני אומרת, מנסה להחזיר לו אבל מודעת לזה שלא יצא לי הכי מוצלח.
״זאת אמה״ טל הזכירה לאופק
״אהה נכון, נזכרתי״ הוא אומר וממשיך להביט בי עם החיוך המעצבן שלו.
״טוב..טל בואי נלך״ אני אומרת ומושכת את ידה
״אוקיי אוקיי, ביי אופק, ביי נדב״ היא מחייכת ונותנת להם נשיקה באוויר, ואנחנו סוף סוף יוצאות מהחדר הזה.

זה היה סיור ארוך, אני לא חושבת שאני אזכור משהו בכלל, אבל העיקר שאני זוכרת איפה המזכירות השירותים והחדר שלנו.
כל השאר לא ממש מעניין אותי.
״ביי חנוש,״ טל נתנה לחנה המזכירה נשיקה באוויר ויצאה איתי החוצה ״זהו.״ היא אמרה
״זה היה ארוך,״ עניתי
״מה זה?״ עצרתי מול תמונות מחזור שהיו לכל השכבות,
״זה תמונות מחזור״ טל הסבירה לי
״אה..״ מלמלתי מחפשת בעיניי את נויה, היא שכבה מעלינו.
״מי זאת?״ שאלתי והצבעתי על נויה ״לא ראיתי אותה פה״ הוספתי, מקווה שזה אמין.
״זאת..אממ..קוראים לה נויה״ היא גמגמה ומילמלה, היא נכנסה ללחץ. למה היא לחוצה? יכול להיות שהיא יודעת משהו?
״אתן לא חברות?״ שאלתי מנסה להשיג תשובות
״היינו״ היא אמרה מהר
״רבתן?״ שאלתי, אני צריכה להפעיל עליה לחץ ואז היא תשפוך הכל
״לא רבנו-״ היא רצתה להמשיך אך קטעתי אותה
״אז למה אתן לא בקשר?״
״כי...כי..״ היא גמגמה, והיה לי ברור שהיא מחפשת תירוץ
״כי..?״ שאלתי, לוחצת עליה עוד קצת כי מרגיש לי שהיא נדחקת לקצה.
״היא עברה לגור בדרום״ היא אמרה במהירות והפסיקה לגמגם ולמלמל.
שקר.
למה היא משקרת לי?
״אפשר להגיד לך משהו?״ הפנתי את מבטי אל טל
״מה?״ היא שאלה וקולה היה צרוד, יכול להיות שפשוט קשה לה לדבר על זה?
״אופק אמר לי איזה משהו מוזר הבוקר״ אמרתי
״מה הוא אמר?״ היא שאלה וכחכחה בגרונה, היא כל כך שקופה. רואים שהיא מסתירה משהו.
״הוא אמר שיש מישהי שיצאה לחופשה בשמיים, זאת היא, נכון?״ שאלתי והצבעתי על נויה.
״לא״ היא אמרה במהירות.
שקר, למה היא ממשיכה לשקר??
״אז מי זאת?״ שאלתי, כאילו מסוקרנת.
היא שתקה.
״את לא רוצה לדבר על זה?״ שאלתי, אולי הגזמתי? את לא חוקרת אמה, תרגעי.
״לא..זאת אומרת כן... פשוט..״ היא גמגמה ״כן, זאת היא״ היא אמרה.
סוף סוף אמת.
״אז למה אמרת שלא?״ עשיתי כאילו אני מבולבלת, אני מקווה שהיא קונה את כל ההצגות שלי.
״פשוט הרצח שלה זה סיפור שאני לא רו-״ קטעתי אותה במהירות
״רצח??????״ אני חושבת שצרחתי, הייתי מזועזעת.
רצח?? היא לא מתה מסמים או משהו? רצח?? איפה נכנס פה רצח בסיפור הפסיכי הזה??
״לא משנה..אמה בואי נלך.. צריך להתארגן למסיבה״ היא מלמלה והחזיקה בידי, משכה אותי חזרה לחדר.

התחלה ישנהWhere stories live. Discover now