התחלה ישנה

פרק 21

״אמה! בוקר!״ טל צעקה לי באוזן וקפצתי במיטה מבוהלת.
עדן, טל ואור הסתכלו עליי וצחקו
״כמה זמן לוקח לך לקום??״ עדן שאלה תוך כדי שהיא צוחקת כמו בהמה טיבטית.
״יאללה בואי אנחנו גם ככה מאחרות״ אור פתחה את הארון הקטן שהיה לנו בחדר והוציאה משם כמה בגדים ששמתי אתמול.
״בוקר טוב גם לכן״ אמרתי וקמתי, הייתה לי קצת סחרחורת, כנראה קמתי מהר מדי.
״איפה היית אתמול?״ עדן שאלה
״לא עניינך״׳ אמרתי לה, אני באמת לא אוהבת אותה ואני לא יודעת למה
״היא לא הרגישה טוב״ טל אמרה וחייכה אליי חיוך ערמומי.
״כן״ אמרתי ונכנסתי לשירותים להתארגן, נועלת אחרי.

בכניסה לחדר אוכל כבר ראיתי את רוב הילדים שהיו אתמול,
זיהיתי את האלו שישבו ועישנו ביחד, ואת האחד שעדן נדבקה אליו.
את אופק, למזלי, לא ראיתי.
הוא לא פה, וטוב שכך.
הלכתי אחריהן והתיישבנו איפשהו, עדן הלכה להביא לטל קפה ואני הלכתי עם עדן להכין גם לעצמי, כי למרות שעדן ממש לא שמה לב לאיך שהיא מתנהגת, אני עדיין מרגישה רע לנצל אותה.

״בו״ אופק עמד מאחורי עדן, היא צחקקה והסתובבה אליו.
הסתכלתי על אופק בודקת אם יש סימנים למשהו מאתמול אבל כנראה שהוא מעדיף להתעלם ממה שהיה.
״איפה היית אתמול?״ עדן שאלה ונישקה אותו
רגע, היא נישקה אותו?
״סתם, הייתי עייף״ אופק אמר והביט בי, התיישב ליד עדן וכרך את ידו סביבה.
הם..ביחד?
טל הסתכלה עליי והביטה בעיניי עמוק, הרגשתי כאילו היא בוחנת לי את כלי הדם, המבט שלה היה כל כך מלחיץ.
״אמוש, את באה איתי לשירותים שנייה?״ היא שאלה
״כן..בואי...״ מלמלתי.

״מה זה?״ שאלתי כשטל עמדה מול המראה וסדרה את שיערה.
״לא יודעת, אוף, הוא לא מסתדר לי היום״ היא ענתה והרטיבה קצת את שיערה.
״לא, סתומה. אופק ועדן״ הסברתי
״אה, הם ביחד, נראה לי״ היא אמרה את המובן מאליו
״אז איך זה נראה לך הגיוני שהוא ניסה לנשק אותי? למה לא אמרת לי? למה לא אמרת לו?״ שאלתי והרגשתי את העצבים זורמים לי בגוף.
״כי לא אכפת לה״
״מי אמר?״
״אני״
״את לא מחליטה את יודעת״
״די אמה, את מעצבנת״ טל אמרה ברוגע, כאילו השיחה הזאת לגיטימית
״אני?״ יצאתי משם בעצבים.
הלכתי לשולחן שישבנו בו, אופק ואור הסתכלו עליי במבט שואל בזמן שעדן נמרחה על אופק.
מה הולך במקום ההזוי הזה?
זה באמת נשמע הגיוני לטל שחבר של חברה שלה מתנשק עם בנות אחרות?
לקחתי את התיק ויצאתי משם.

״חדשה נכון?״ ג׳ינג׳ית אחת חייכה אליי
״כן״ עניתי
אי אפשר לקבל פה אפילו שנייה של שקט.
״רואים״ אמרה והתיישבה לידי
״אני אקח את זה כמחמאה״ עניתי
״אני רוני״ היא אמרה והושיטה את ידה
״אמה״ אמרתי
היא משכה את ידי ולחצה אותה, מוזר, תמיד הרגיש לי שללחוץ ידיים זה קטע של מבוגרים.
״מי את?״ עם כל הכבוד ל״נחמדות״ שלה, לאנשים יש אינטרסים, היא לא תבוא אליי סתם ככה, יש סיבה.
״את חברה של טל נכון?״ היא שאלה והביטה בי במבט שלא הצלחתי לפענח.
הנה, צדקתי.
״נראה לי, אני מכירה אותה יום אחד״ עניתי
״תזהרי ממנה״ היא אמרה לי וקמה במהירות, מה היא חושבת שהיא בסרט דרמה?
״למה?״ שאלתי את המובן מאליו.
״פשוט תסמכי עליי״
״ומה גורם לך לחשוב שאסמוך עלייך?״ שאלתי
״תשאלי את טל מי אני, אבל באמת אמה, תזהרי, היא מסוכנת״
היא אמרה והסתובבה הלכה לכיוון חדר האוכל בחזרה.
״רגע, רוני!״ קראתי והלכתי אחריה במהירות
״כן?״ היא שאלה והסתובבה
״תגידי, את הכרת את נויה לוי?״ שאלתי מצפה לתשובה חיובית.

לא ראיתי פרצוף כזה מימיי, פניה הפכו להיות לבנות כמו החולצה שלבשה, עיניה התנפחו ונראו כאילו עומדות להתפוצץ, היא הביטה בי במבט כזה..כאילו סיפרתי לה שרצחתי מישהו.
״מי?״ היא שאלב בקושי, קולה רעד.
היא יודעת משהו. זה בטוח.
״נויה לוי, היא למדה פה שנה שעברה״ הסברתי, למרות שידעתי שהיא יודעת את כל זה.
״לא..לא יודעת״ היא מלמלה ומיהרה להמשיך ללכת
״את הכרת אותה נכון?״ שאלתי ״אני פשוט לא הבנתי מה הקטע שלה, יש פה הרבה שמועות את יודעת..אני לא רוצה להשאר מאחור״ הוספתי והתגאתי בתירוץ האמין שהמצאתי תוך שניות.
״תעזבי אותי אמה,״ רוני אפילו לא התאמצה להפסיק ללכת ולהביט בי, ״רק רציתי להזהיר אותך מטל.״

סליחה שהפרק קצר פשוט לא רציתי לא להעלות בכלל,
תודה על הצפיות!❤️
מבטיחה שפרק הבא יהיה יותר ארוך