פרסי ג'קסון ושומרת הערים האבודות

טיול ביער

פרסי:
סוף סוף נגמרה המלחמה בגאיה ליאו חזר ויש את מי לחרפן. למרות שעוד מעט הרומאים כבר חוזרים למחנה יופיטר ואיתם הייזל ופרנק (שאין כמו לעשות לו מתיחות, הוא כזה תמים, נכון ליאו?!)
קיצר ליאו ואני החלטנו ללכת למתוח את קונור וטראוויס כי מגיע להם. סתם, אני באמת צריך סיבה בשביל זה? רצינו למתוח אותם וזהו.
אז הלכנו ליער לבדוק מה אפשר לקחת משם כשפתאום ראינו מין יהלום כזה.
"הייזל?" שאלנו, כי באמת, בדכ כשיש דברים כאלו הייזל בסביבה, אבל היא לא הייתה שם.
ליאו הרים את היהלום ובחן אותו. "זה נראה כמו גביש. מעניין מאיפה זה בא" גם אני תהיתי. לקחתי ממנו את היהלום להסתכל טוב יותר מול השמש, ופתאום יצא מזה אור שהתחיל להתפשט אליי. שמטתי את הגביש בבהלה והאור הפסיק. ליאו ואני החלפנו מבטים תוהים. הרמתי שוב את הגביש והפעם, כששמתי אותן מול האור, היה נראה שיש איזה שביל שמתמשך משם.
"חסר לבני הרמס שזו מתיחה" רטנתי.
"מתיחה או לא, אני סקרן לדעת לאן זה ילך" ענה לי ליאו.
טוב מכל האנשים שיש להיתקע עם ליאו להרפתקה לא נשמע לי ככ נורא.
"טוב בוא נלך על זה או אל זה או מה שזה לא יהיה שאנחנו עושים" אמרתי.
וצעדנו לעבר האור.

***
טובב אז מקווה שאהבתם ואם לא, לא נורא..
קיצר אז מי שכותבת את זה זו אנבת' מביננו (אוי זה יהיה ככ מבלבל בהמשך) ואשמח ממש לתגובות לדעת איך זה ואם תרצו שאעלה את ההמשך כי המשכתי לכתוב והתלבטתי בכלל אם לפרסם את זה... אז אשמח שתגידו לי🤗 יום טוב אנשים ואנשות

©כל הזכויות לסיפור הזה שמורות. אמנם שומרת הערים האבודות ופרסי ג'קסון לא שלי, אבל את הסיפור אני המצאתי
אה ותעשו טובה, אל תקראו את זה בשבת. תודה:)