פרסי ג'קסון ושומרת הערים האבודות

נודניקים

קיף:
"טוב, כמו שהגעתם לכאן ככה יוצאים" אמרתי להם.
הם החליפו מבט
"אתה מתכוון שצריך להתפרק למליון חתיכות כמו זכוכית שהתנפצה כדי ללכת מפה?" שאל ליאו, "כי ממש לא בא לי"
פרסי הנהן בהסכמה.
אוף איתם. מצד אחד הם ממש הזכירו לי אותי, שזו מחמאה בשבילם, אבל מצד שני הם ממש התחילו לעלות לי על העצבים.
ככה סופי מרגישה כל הזמן?!
"טוב, כן. זו הדרך פה. ובואו נעשה את זה כבר לפני שעוד מישהו יראה אותנו"
"אבלאבלאבל" התחיל פרסי לומר
"יואו אתם ממש חופרים, יאללה תעשה לנו את הזינוק" אמרה רו ותפסה את פרסי וליאו, "אם זה לא ככה זה ייקח שעות" פרסי וליאו עשו פרצוף שהתאפקתי מאוד שלא לצחוק ממנו. כנראה שבגלל זה קשה לסופי איתי. אין אני כזה מושלם ומצחיק שהיא לא עומדת בפניי. איפה היינו? אה, שיבחתי את עצמי. אממ לא.. לפני כן... אה! כן, פרסי וליאו.
"אל תעשו לי את הפרצוף הזה. אתם יודעים שזה או בדרך הקשה, או בדרך של בואו-נדבר-עד-שנגיע-למסקנה-שהיינו-עושים-אותו-דבר-רק-בדרך-מהירה-יותר, וככה יותר אנשים יראו אותנו. אז בואו נזוז" אמרה רו.

***
אזז כמו שאמרתי חמישה כוכבים וההמשך משתחרר והאמת שהפתעתם לטובה:) מסתבר שיש הרבה אמיצים בקהל😜
קיצר מקווה שהפרק הזה לא קצר מידי, ואם כן תתמודדו, אתם יודעים שזה לא הסוף ויש המשך, חוצמזה שרק אתמול המשכתי.
אז אם אהבתם  ואתם אמיצים מספיק להצביע (אין לדעת אם שוב תשרדו את זה) ואתם רוצים תהמשך- אתם יודעים כבר מה לעשות
לוב יו ותודה שאתם קוראים😚