פרסי ג'קסון ושומרת הערים האבודות

ההגעה

סופי:
כשקיף התקשר וסיפר על שני הבנים האלה, חשבתי שהוא עובד עליי. אבל הוא נשמע רציני, וכשקיף רציני, טוב.. הוא רציני. זהו.
אז קראתי לכולם וחיכינו בחוץ לקיף ולבנים. כשהם הגיעו ראינו את קיף, כרגיל, ואת רו, מחזיקה שני בנים שהתפתלו לה בידיים ונראו מאוד מעוצבנים מהזינוק. כשהם ראו אותנו הם הפסיקו לזוז ובהו בנו בשוק. אחד מהם לחש משהו לשני, והוא הנהן בהסכמה
(ה.כ. ליאו- וואו הם כולם נראים כמו שחקני קולנוע חתיכים)
"טובב, רו, את מוכנה להוריד אותם?" שאלתי, רו מלמלה משהו על בני נוער מעצבנים וזינוקי אור והורידה אותם.
הם הסתכלו על הסביבה שלהם והיו בשוק.
הכרתי את ההרגשה הזאת.
אני מאוד מקווה שלא נראיתי ככה כשרק הגעתי לפה. אם כן אז... אופס?!
פתאום מאחורינו שמענו שאגה "ראררררררר"

***
שנה טובה אנשושים!
אז בגלל שלא העלתי פרק השנה (בכל זאת כבר ג'!) החלטתי לפרגן בעוד פרק, טוב, גם לכבוד ראש השנה וזה. איך היה לכם החג? חגגתם?
אני יותר מאשמח שתגיבו ותצביעו (כי זה מוכח כבר שאתם לא מתים מזה, אלא אם כן אתם זומבים)
מעריכה כל הצבעה ותגובה💓
מקווה שאהבתם גם אם זה קצר
לוב יו ביי🤗

נ"ב
ממש בא לי להעלות עוד פרק, אבל אם אני מעלה שני פרקים ברצף אז הפרק הראשון נשאר מסכן, בלי תגובות ובקושי הצבעות😥
אז אם תגיבו ותצביעו תקבלו את ההמשך, שאגב אני אהבתי את הפרק הבא והוא ארוך יחסית. סו תגיבו ונראה מתי נעלה את ההמשך