פרסי ג'קסון ושומרת הערים האבודות

חיים משוגעים

ליאו:
ההגדרה שלי ושל קיף ל 'חיים משוגעים' לא בדיוק אותו הדבר.
בתור התחלה, שוב היינו צריכים לעבור זינוק אור, רק שהפעם התרחקנו ככל הניתן מרו הזאתי, וקיף גיחך.
אחר כך, דקס הגיע והביא לי מהבגדים שלו כמה סטים, והאמת שהוא היה ממש נחמד.
לעומתו, קיף ופיץ התווכחו מי ייתן לפרסי בגדים, ופרסי לא נראה מאושר מזה. נראה לי שהוא היה מעדיף להישאר בבגד ים, רק לא לשים את הבגדים האלה. הבן אדם ממש אקוומן. (כן פרסי, אתה יודע שאתה כזה. אל תעשה לי את המבט הזה!)
בסוף הוכרע שכל אחד מהם ייתן לפרסי סט והוא יחליט. הם נתנו לו והוא שם בצד, שמחר הוא יסתבך עם זה כי לא בא לו כרגע.
הם נתנו לנו שני חדרים (אני יודע! איך אפשר לקרוא לאולם הזה חדר?!) אבל בגלל שהם היו ענקיים, החלטנו שעדיף שנישן באותו חדר. פרסי ממש התלהב על החדר עם האקווריום הענקי בכניסה, אבל הם הסבירו לו שזה לא חדר ושהוא לא יכול לישון שם. (איך התבאסת הא?!) וגם הזכרתי לו את העובדה שאם אנחנו ישנים באותו חדר, זה לא כל כך ילך ככה. אז הוא ירד מהרעיון.
נכנסנו לחדר, הנחנו את התחפושות בצד, והתארגנו לישון.
פיץ נכנס אלינו לבדוק שהכל בסדר ויצא.
טוב שביאנה לא נכנסה כי אז זה לא היה כל כך נחמד. אבל רגע! יכול להיות שהיא כן?! כי היא... איך הם קראו לזה... טוב, היא נעלמת כזה! אני מקווה שלא...
הלכנו לישון, ואז שמנו לב שהתריסים פתוחים. ניסינו להבין איך סוגרים אותם, ולא כל כך הלך לנו. כשבחנתי את זה מקרוב, הבנתי שכנראה זה משהו מיוחד, וצריך לעשות משהו בשביל שזה ייסגר.
"מה?," שאל פרסי, "לרקוד? איך סוגרים את הדבר הזה?"
"האמת שזה רעיון לא רע," עניתי בחיוך זדוני.
"לא ואלדס. שלא תחשוב על זה ברצינות."
"למה לא? החיים שלנו גם ככה מוזרים, עם מלא תפניות, וגם מביכים. בוא נרקוד קצת"
בסוף הוא נכנע. אני נורא גאה להגיד את זה.
שנינו נתנו לתשישות להשתלט, ולמוח לברוח, והתחלנו לעשות שטויות ולקפוץ כמו משוגעים. (כן פרסי, כמו. אנחנו לא עד כדי כך! אתה חושב שכן? המממ... לא רוצה להסכים איתך. גם אם זה נכון. כי אני לא מסכים איתך מאידיאל שאתה תמיד טועה. כן, אמרתי את זה!)
קפצנו, רקדנו, השתוללנו, גם ואלס היה, כזה ששנינו לא יודעים מה עושים ושנינו דרכנו אחד על השני. באחד מהשלבים האלו התריסים נסגרו אבל לא ממש שמנו לב לזה, והמשכנו להשתולל.
מתישהו מישהו דפק על הדלת, ושניה אחכ נכנס.
"עושים מסיבה ולא הזמנתם אותי?" שאל קיף.
הסתכלנו עליו לרגע, אנחנו לא יודעים לרגע צה לעשות, והוא בשוק הזה של
'רגע, רציני עושים פה מסיבה ולא הזמינו אותי?!'
ואז הוא זרם והמשכנו להשתולל, והוא איתנו.

***

אז מה נשמע? התגעגעתם אליי?
שמעו שאני בנאדם עמוס ועסוק אז כשאני מוצאת זמן להיות בוואטפד זה נדיר.
קיצר מקווה שאהבתם את הפרק, ואם אתם רוצים המשך אתם יודעים מה לעשות! (רמז:🌟🐟)
לוב יו📀📀