פרסי ג'קסון ושומרת הערים האבודות

ללמוד? באמת?

פיץ:
היום חזרנו ללמוד. ובשביל פרסי וליאו זה היה היום הראשון. אפשר לומר שהם לא כל כך התלהבו מהרעיון לחזור לבית ספר שאתה לא באמת חייב ללכת לשם. קודם כל, היינו צריכים להכריח אותם ללבוש את הבגדים שלנו, כי הם לא הפסיקו להתלונן שזה לא נח כמו ג'ינס וחולצה קצרה, וזה מרגיש להם כמו תחפושת. כשהם ממש לא הסכימו ללבוש את זה (ליאו: זה נראה מגוחך!) רו תפסה אותם והבהירה להם שכדאי להם להתלבש כמו שצריך ("גם אם זה כולל הרבה נצנצים!")
כשהם קלטו שכדי להגיע לפוקספייר (פרסי: "קוראים לבית ספר שלכם אש שועל?", ליאו: "כמו הפטרייה? קראתם לבית ספר שלכם על שם פטריה?" חשבתי שעוד רגע  אתפוצץ) צריך לעשות זינוק אור, היה להם פרצוף מאוד מיואש.
"אנחנו באמת צריכים ללכת ללמוד?" שאל פרסי.
"כן, אנחנו ממש מעדיפים להישאר פה. לא נחגוג בכלל" הוסיף ליאו.
כן, בטח. נורא אמין.
"אתם לא יכולים להישאר כאן." אמר מר פורקל, "כרגע מה שקורה זה שאתם תלכו לבית ספר, כי אנחנו לא יכולים להסתיר אתכם הרבה זמן, ואנחנו לא יודעים כמה זמן ייקח לנו למצוא גביש להחזיר אתכם הביתה."
שניהם פלטו 'אוווווווף' מאוד ארוך.

זינקנו, וכשהגענו לשם, הדבר הראשון שהם בדקו זה אם הם שלמים. כשהם הבינו שכן, הם פנו להסתכל לאיפה הם הגיעו.
"וואוווווווו, אין סיכוי! כאן אתם לומדים?" שאל ליאו.
"כן... מה כל כך מפתיע בזה?" שאלה ביאנה.
"כלום, חוץ מזה שהוא ענקי ונראה כמו איזו טירה, וכולנו נראים כאילו יצאנו מספר היסטוריה" אמר ליאו.
"מעניין כמה זמן ייקח לנו לפוצץ את המקום הזה" הרהר פרסי.
כולנו הסתכלנו עליו.
"מה?? אל תסתכלו עליי ככה! אתם הכרחתם אותנו לבוא!"
"מה זאת אומרת לפוצץ את המקום הזה?" שאלה ביאנה בחשדנות.
פרסי משך בכתפיו. "כל בית ספר שלמדנו בו, ולמדנו בהרבה בתי ספר, נגמר בתקרית מצערת... אני אתן לך דוגמה- פעם באחד בתי הספר שלי, בגלל שאני חצוי הגיעו מפלצות לבית ספר וזה נגמר בזה שפוצצנו את הקיר, את האולם ועוד..."
לא ידענו מה להגיד בקשר לזה.
"ליאו, אתה בטח שרפת משהו, נכון?" שאל קיף בעיניים נוצצות.
"אממ, כן..." ליאו אמר, אבל משהו בו נהיה קצת עצוב וזה לא היה הליאו הרגיל שהכרנו. מעניין מה קרה. אה אופס. כנראה שריפה וזה לא נגמר טוב... מסכן..
"טוב, אז מה עושים עכשיו?" שאל פרסי, מנסה להעביר את הנושא.
"מחכים לליידי אלינה שתתחיל בכינוס שלפני השיעורים-"
"שלום תלמידים יקרים וברוכים הבאים לעוד יום בבית ספרנו הנפלא!" אנחה כבדה נשמעה באוויר. "מזכירה לתלמידי השנה השנייה שכדאי להם כבר לבטא יכולות, ולאלו שמעל- עוד יותר! אתם יודעים מה קורה אם לא... ובכן, היום יצטרפו אלינו שני אורחים- שני תלמידים חדשים, שאכן כן, כפי שאתם בטח תוהים, מתחילים ללמוד ממש עכשיו. התייחסו אליהם יפה ובהתאם. אני סומכת עליכם. שיהיה יום נהדרר!"
זרם של תלמידים התחיל לזרום לתוך הבניין וכל אחד הלך לשיעור שלו.
"אממ, מה עושים עכשיו?" שאל פרסי.
"הולכים" ענה לו ליאו.
היה להם מעין קרב מבטים מהיר.
"אני יודע שהולכים, אבל לאן?"
"לשיעורים שלנו" אמרתי.
"ליאו ילך עם דקס, ופרסי ילך עם לין."
"איפה הם?" שאל פרסי.
"כאן", ענה דקס שנדחק בין התלמידים.

"בעיקרון כל שיעור הוא פרטני, אבל בגלל שאתם חדשים וזה, עדיין אין מנטורים שיכולים לקבל אתכם. לכן אתם תצטרפו, כל אחד, לשיעור עם מישהו. עכשיו יש שיעור יכולות, ודקס ולין הם אלה עם משהו משותף אליכם. אחרי השיעור הזה, כל אחד ילך עם מישהו אחר. כל שיעור תהיו עם מישהו, אבל לא תהיו עם אותו אחד כל היום."  אמרתי.
הם הנהנו, ונכנסו לפוקספייר (לבית ספר המאוד מלכותי וטוב שלנו!!! לא לפטריה!!!!)

***

טובב אז בגלל שממש פרגנתם בכוכבים ובתגובות (לוב יו🥺) וגם שלא העליתי מלא זמן משו רציני (תודו שהפרק הזה ארוך יחסיתת) החלטתי שממש מגיע לכם לקבל איזה פרק, אז פירגנתי (רואים שפרגנתי?😉)
קיצר אנלא יודעת מתי אעלה עוד פרק כי אני נואשת לרעיונות ואין לי זמן לחשוב על כאלו אז הצעות להמשך יתקבלו בברכה (אפשר ואולי אפילו עדיף בפרטי)
ותגיבוו, גם על התוכן!! שאדע מה לשפר שיהיה לכם כיף לקרוא! מזכירה לכם שזו פעם ראשונה שאני כותבת משו בכלל...
אקיצר מקווה שנהנתם מהפרק, ואל תשכחו לככב ולהגיב, ואני ממששש צריכה רעיונות להמשך ובטוחה שיש לכם כאלה וממש טובים.
תגיבו 💓ביי