גואל הדם שלי (boy x boy)

אוקי אז..

״אוי לוק הכל בסדר אם אתה אוהב בנים מתוקי שלי״ אמרה אימו של לוק מבעד לטלפנו ״אמא לא הבנת אני לא אוהב בנים!״ אמר לוק ״אז מה קרה??״ שאלה האמא המבולבלת ״הייתה תאונה במערכת ושידכו לי בן במקום בת״ אמר לוק ומשך באפו ״אה..״ ״לוקי אתה יודע שהגורל בוחר את בנות הזוג יכול להיות שככה זה אמור להיות..?״ אמרה אימו של לוק בחשש ״זה אומר שהגורל רוצה שאני יהיה גיי?״ עכשיו גם לוק היה מבולבל

״לא מתוקי יכול להיות שפשוט הוא הכי מתאים לך מכל הבנות שהוא בדק בשבילך״ אמרה אימו לוק נאנח ונשען על הקיר ועיסה את רכותיו ״מה את מציעה לעשות?״ לחש בקול חלש ומיואש
״הכל יהיה טוב מתוקי שלי אני מציעה לך לחכות קצת להכיר את האיש שהצמידו לך ותנסה לגרום לו להתאהב בך אני מאמינה שהוא יתאהב בך תוך שניה כמו שאני מכירה אותך לוקי שלי״ אמרה אימו האוהבת
״טוב אמא אני ינסה אני צריך לחזור אני יתקשר מאוחר יותר״ אמר לוק
״ביי לוקי שלי תזכור הכל יהיה טוב״ אמרה אימו וניתקה את השיחה

לוק נאנח ושטף את פניו במים קרים ״אני יעבור את זה״ אמר לעצמו
הוא יצא מהשירותים והלך לכיוון האולם בחזרה הוא פתח את דלת האולם והתיישב באחד המושבים של כיתתו הוא הביט לעבר ניק שהיה בטלפון שלו ׳יש לו איזה יופי׳ חשב לוק לעצמו ואז ניער את ראשו
׳איך לעזעזל אני חושב את המחשבות המטרידות האלו׳ הוא נבהל מעצם המחשבה

הוא שחקן הוא רק צריך להעמיד פנים הוא עשה את זה מלא פעמים
אבל הפעם האגו שלו לגמרי לא נתן לו הוא הרגיש מושפל זה שיגע  אותי המרצה והמנהל בילבלו את השכל עם כול מיניי דברים לא חשובים או מובנים ישבתי שם עסוק במחשבותי ואז קלטתי שההרצאה נגמרה יצאתי מהכיתה עם עוד עדר של אנשים ואז הרמקול קרא ״כל התלמידים אתם מתבקשים ללכת למעונות שלכם שעת כיבוי אורות היא תשע וחצי״ אמר המנהל דרך הרמקול

לוק מיהר לעלות לחדרו
הוא התהלך במסדרונות הארוכים עד שהוא הגיע לחדר המעונות
הוא בא לפתוח את הדלת אבל היא הייתה נעולה הוא לא נעל את הדלת הוא ניסה לפתוח את הדלת שוב ושוב ואז הוא שמע רעש מפתח מסתובב והוא ראה את האדם האחרון שרצה לראות עכשיו

אוהבת המון הדר❤️❤️