מאפיה לפני הכול עד שהיא הגיעה 1

רותם

ישבתי בסלון בתנוחת עובר וגואי יצא מהמשרד לכיוון המטבח "גואי" אמרתי בקול חלש והוא ישר שם לב והפנה את מבטו עלי "יצאת מהחדר" הוא אמר "אני מצטערת גו" אמרתי והוא עשה לי מבט מאוכזב כמו שהוא היה כול השבוע מאז שאני אם הטמטום שלי חשבתי להתאבד והוא עצר בעדי "אני צריכה לדבר איתך" אמרתי והוא נכנס למטבח לקחת מים "אני עסוק" הוא אמר בקול של הקאפו לא בקול של גואי שלי

עבר שבוע וחצי וגואי לא מתייחס עלי כמעט רק דואג שאוכל והשתה ושלא התאבד והפצע את עצמי .

קמתי ב4 בבוקר כולי זעה קרה וחלמתי סיוט,
חלמתי שגואי מת ביחד אם התינוק שלנו , קמתי מהר מהמיטה ופתחתי את הדלת של חדר השינה שבו גואי ישן חדר השינה שלנו
, נכנסתי בשקט בשקט למיטה ולא לקחתי לו את השמיכה כדי שלא יתעורר והבטתי בפנים בעיניו... בשפתיים שלו ... בגואי שלי בגואי שאני אוהבת , שמתי את ידי בעדינות על הלחי שלו והוא חייך חיוך מתוק כמו שילד שעשה את עצמו ישן רק כדי שהוריו ירימו אותו בידיים וזה הצליח לו "למה עשית את זה ?" הוא פתח את עיניו הביט בי ושאל "אני לא יודעת" עניתי בשקט "למה באת?" שאל אותי וליטף את פני ושפתי "חלמתי שמתת איתו" אמרתי בכנות והוא חייך חיוך קטן "אני כאן אני  תמיד יהיה כאן כול עוד תרצי " הוא אמר "אני רוצה לתחבק אותי כמו שחיבקת אותי שישנו יחד" אמרתי לו והוא נישק את שפתי בעדינות שלא ציפיתי לה "בואי" הוא אמר התקרבתי  והנחתי את ראשי ליד צווארו והסנפתי את ריחו כמו סם ממכר "התגעגעתי אליך אהובתי" הוא אמר ועצמתי את עייני בזמן שהתכרבלתי בתוכו והתמסרתי וזה הייתה השינה הכי טובה שהייתה לי בחודשים האחרונים.

השעה 6 בבוקר וגואי קיבל שיחה וקם ישר ולבש חליפה וחגורת נשק עוד לפני שפתחתי את עיני "לאן אתה הולך?" שאלתי לפני שיצא מהחדר והוא הסתכל עלי "גיליתי מי עשה את זה " הוא אמר ועצרה נשמתי, קמתי במהירות "אני באה איתך" אמרתי "נראה לך שאני יסכן אותך?" הוא שאל שאלה רטורית "אז תמצא אותו ותביאו אותו למרטף אני צריכה לעשות איתו שיחה" אמרתי הוא הנהן ויצא לשדה הקרב.

גואי כבר 19 שעות בחוץ ולא חזר ואני השתגעתי מדאגה לגבר שלי "איפה הוא" שאלתי את עצמי את השאלה הזו כבר 200 פעם , אחרי שעה צלצלו בדלת שלנו וישר רצתי לדלת ,
פתחתי את הדלת וראיתי את אבא של גואי עומד שם "רותם" הוא אמר בעצב וישר עלתה לי מחשבה שאולי גואי הלך
"מה קרה?" שאלתי אם דמעות בעיניים "הוא נהרג " הוא אמר ונפתי על ברכי והדמעות הכלו לרדת כמו נהר והוא ישר ירד על ברכיו וניסה לנחם אותי והעפתי אותו "אני.. אני מצטערת אני מבקשת שתלך " אמרתי והוא לא הלך "עכשיו" צעקתי והוא הלך ונעלתי את הדלת של הבית "לא לא לא  לא אלוהים בבקשה לא " התחננתי שזה יהיה בדיחה והוא לא חזר .

יום ההליוה של גואי היום וכני לבשתי מכנס מחויט וחולצה של גו אם היח שלו "מה אני יעשה עכשיו?" שאלתי את השאלה הזו הרבה בזמן האחרון.

ישבתי על האדמה וצפיתי בקוברים מניחים את הגבר שלי בתוך האדמה וקוברים אותו , כבר לא היו לי דמעות להוציא לא היה לי מילה להוציא הוציאו לי את הלב שברו אותו טחנו אותו והחזירו את הרסיסים למקום וחתכו אותי.