הפנים שלי נפגשו עם הרוח החמה של בוגוטה, קולומביה בזמן שהנעליים שלי פגעו בשביל החצץ. אני מלווה על ידי שלושה שומרי ראש, ומובלת אל תוך הוילה הענקית והיפה של אבא שלי.
אני לא מופתעת שהוא קנה את הוילה הזו, הוא אוהב לקנות בתים מפוארים במקומות בכל העולם, והפעם הוא בחר וילה בקולומביה.
עשרות גברים לבושים בשחור וחמושים בנשקים עומדים בצידי שביל החצץ, מברכים אותי לשלום עם הנהון קטן וממשיכים בעבודה שלהם. אני קצת לחוצה, לא ראיתי את אבא שלי כמעט שלושה חודשים. לאחר שסבא שלי נפטר, הוא נהפך לראש המאפיה של המשפחה שלנו, עם תפקיד כזה קיימים המון איומים בעולם. לכן, הוא לא נשאר אף פעם יותר מדי זמן במקום מסוים- בדיוק כמו הבנות שלו. הוא דואג להעביר אותנו ממקום למקום, ולא מרשה לנו להישאר בקשר עם אנשים שאנחנו מכירות, כולם מהווים איום למשפחה שלו.
״מיס רוסו, ברוכה הבאה.״ טום, השומר בכניסה מחייך אליי, ופותח את הדלת בשבילי.
״אתה לא צריך לקרוא לי ככה, בפעם המאה, טום.״ אני צוחקת ולוחצת לו את היד, ״תקרא לי ליב.״ הוא מחייך במבוכה ומחכה שאני אכנס אל תוך הבית.
אני נכנסת אל תוך הוילה הענקית, משאירה מאחוריי את שלושת הגברים שליוו אותי עד כאן. הקירות לבנים, הריהוט אפור ושחור. בדיוק לפי הטעם של אבא שלי, הכל אסתטי ונקי, מושלם.
אני שומעת דיבורים בחדר האוכל, ורואה את אבא שלי יושב בראש שולחן עץ ארוך, מולו יושב גבר לבוש כולו שחור, כמו כל העובדים של אבא.
אני לבושה בג׳ינס שחור צמוד, וחולצה לבנה צמודה של ורסצ׳ה, ואני מניחה שבגלל זה אבא מניד את ראשו בחוסר הסכמה. אני מחייכת חיוך שטני והוא מחזיר לי את אותו החיוך.
״אוליביה,״ אבא שלי קם מהכיסא, פותח את הזרועות שלו ומזמין אותי לחיבוק. ״היי אבא.״ כל כך התגעגעתי אליו, ואני מניחה את ראשי נגד החזה שלו. הריח של הבושם שלו וריח חלש של סיגריות ממלא אותי, ואני נאבקת בדמעות שמאיימות לפרוץ.
אנחנו מתנתקים מהחיבוק מהר מדי, ואני מתחילה לתהות למה הוא הביא אותי עד לקולומביה, מהבית החמים שלי בפירנצה, איטליה.
״כל פעם שאני רואה אותך אני מתפעל מכמה שאת בוגרת.״ הוא מחייך ומאפר את הסיגריה שלו.
״את בטח תוהה למה הבאתי אותך עד לכאן,״ הוא קורא את המחשבות שלי, ואני משלבת את הידיים שלי, ומהנהנת בהסכמה. הוא מתיישב באותו המקום בראש השולחן, מול הגבר ששוחח איתו עד שהגעתי והפרעתי להם בשיחה. עדיין לא ראיתי את הפנים של הגבר, ולמען האמת זה בכלל לא עניין אותי.
״אני צריך שתסעי למסה, באריזונה. תצטרפי לאחותך דניאל, היא נמצאת שם כבר יותר משבוע,״ הוא לא מחדש לי כלום, לפי השיחות שלי עם דניאל אני הבנתי שאבא ישלח אותי לשם באיזשהו שלב, פשוט לא ידעתי מתי.
YOU ARE READING
Safety First
Romanceהבת הבכורה של ראש המאפיה האיטלקית, אוליביה רוסו מקבלת הוראה מאבא שלה לנסוע עם שומר הראש שלו, שזה עתה הכירה- הארי סטיילס, לבית מבטחים באריזונה. איך המסע שלהם כל הדרך מקולומביה ועד אריזונה יראה?
