4

1K 103 109
                                    

תהנו מהפרק ותמשיכו להצביע ולהגיב :)

*לאחר שבוע*

עבר שבוע מאז הנשיקה והלילה שישנתי עם לואי.

עכשיו אני בדרך לניק לאסוף את הדברים שלי מהבית שלו שעד לפני שבוע וקצת היה הבית שלנו.

בשבוע הזה לקחתי בגדים ללואי כי לא היה לי שום דבר ללבוש, כמובן שהכל היה קטן עליי אבל הסתדרתי.

בוקר אחרי הנשיקה היה מאוד מביך ולקח לנו קצת זמן עד שהתחלנו לדבר על זה.

הבנו שזה היה בטעות ונישאר חברים טובים.
את האמת טיפה התבאסתי כשהחלטנו את זה אבל זה היה נראה שלואי מרוצה מההחלטה הזאת, אז גם אני מרוצה כי אם הוא לא רוצה שמשהו יקרה אז שום דבר לא יקרה.

את האמת שאני קצת מחבב אותו.
נכון ששום דבר לא יכול לקרות ואני לא רוצה להרוס את החברות הזאת אבל עדיין כל פעם כשאני לידו אני מרגיש פרפרים ואני מאוד שמח.

אף פעם לא הרגשתי ככה, גם כשהייתי עם ניק.

כנראה לואי מיוחד.

לואי אמר שהוא רוצה להכיר לי חבר מאוד טוב שלו, אני לא יודע איך קוראים לו אבל בטח הוא יכיר לי אותו בקרוב.
הוא אמר שחבר שלו מאוד עסוק בזמן האחרון אז נראה מתי יצא לנו להיפגש.

הדלקתי את הרדיו כדי לשמוע קצת מוזיקה בזמן שאני בדרך לניק.

התחיל השיר "teach me how to love" של שון מנדס. אני אוהב את האיש הזה, הוא זמר מעולה ובן אדם מדהים.

שרתי עם השיר ורקדתי קצת וכשהשיר נגמר הגעתי לביתו של ניק.

לקחתי נשימה ארוכה ויצאתי מהאוטו, מתקדם לדלת הכניסה.

שיט. לא חשבתי על מה אני אגיד לו. אני מקווה שלא אתחיל לגמגם מהלחץ.

לקחתי עוד נשימה ודפקתי בהיסוס על הדלת.

לא שמעתי כלום.

דפקתי שוב. שקט.

הסתכלתי מהחלון שליד הדלת ולא האמנתי למה שראיתי.

ראיתי את ניק מנשק מישהו.

לא יכולתי לראות את הפנים של האיש, ראיתי רק את הבגדים שלו- גופיה חלקה לבנה וסקיני ג׳ינס שחור, שיער חום קצר וקעקוע על זרוע ימין שגם אותו לא כל כך הצלחתי לראות.

הייתי בהלם וקפאתי. הוא המשיך כל כך מהר? נפרדנו רק לפני שבוע. אז אולי הנשיקה שלי עם לואי הייתה נקמה טובה?

הלכתי לדלת ודפקתי עליה שוב. אחרי כמה שניות ראיתי את ניק פותח את הדלת עם שפתיים נפוחות ושיער פרוע.
הוא היה בהלם כשראה אותי ושתק לכמה שניות עד שהתחיל לדבר ״ה-הארי? מ-מה אתה עושה פה?״ הוא גמגם קצת וראיתי את האיש שנישק אותו מתגנב להתחבא באחד החדרים.

״ה-היי ניק.. אמ.. באתי לקחת את הד-דברים שלי..״ אמרתי וקצת פחדתי מהתגובה שלו. קיוויתי שהוא יתן לי להיכנס לקחת אותם.

״א-אמ.. כ-כן אתה יכול...״ הוא אמר בשקט והזמין אותי להיכנס.

״תודה״ מלמלתי ונכנסתי לבית. לא השתנו כל כך הדברים והמקומות שלהם, אותו דבר כמו מלפני שבוע.

״רוצה מים או משהו?״ הוא שאל והיה אפשר לשמוע שהוא קצת לחוץ ״ל-לא תודה״ אמרתי וחייכתי חיוך קטן, מנסה להראות שהכל בסדר למרות מה שראיתי לפני שניה.

התחלתי לאסוף את הדברים שלי מהקומה הראשונה לתיק גדול שהבאתי מראש איתי.
התחלתי לאסוף את הספרים שלי, תמונות, פסלים קטנים וכל מיני דברים שמצאתי ששכחתי שהם בכלל שלי.

סיימתי בקומה הראשונה והייתי צריך ללכת להביא את הבגדים שלי מחדר השינה.
אני כבר שבוע עם הבגדים הקטנים של לואי וזה כבר לא כל כך נוח.

התחלתי לעלות במדרגות לקומה השנייה וניק התקדם איתי לחדר והיה טיפה לחוץ.
פתחתי את הדלת וראיתי את האיש שנישק אותו יושב על המיטה, כנראה חיכה לניק.

יכולתי לראות את הקעקוע שלו יותר טוב עכשיו, זה היה קעקוע של ארבעה חצים והיו לו עיניים חומות והשפתיים גם טיפה נפוחות.

הוא חייך חיוך קטן ומובך מאוד אז החזרתי לו מבט רצחני והוא קצת נרתע, התקדמתי לעבר הארון והתחלתי להוציא את הבגדים שלי כמה שיותר מהר.
מת ללכת כבר מפה.

המתח והלחץ מורגש באוויר ולא ידעתי מה להגיד עד שניק התחיל לדבר ורק עכשיו שמתי לב שהוא עמד במשקוף הדלת ״אז.. הארי? איפה אתה גר עכשיו?״ הוא שאל ולא ידעתי מה להגיד לו, ׳אחרי שנפרדת ממני הלכתי למועדון והשתכרתי ועכשיו אני גר אצל מישהו שאני מכיר שבוע׳ ככה מספיק טוב?

״אמ.. אצל חבר״ הוא הנהן והתיישב ליד האיש.

סיימתי להכניס את הכל לתיקי והתקדמתי לעבר הדלת.
״ב-ביי ניק״ אמרתי ״ביי הארי..״ הוא לחש וסגרתי את הדלת, מתקדם לאוטו ומנסה לשכוח את מה שקרה עכשיו.

Teach me how to love • LSOù les histoires vivent. Découvrez maintenant