החנונים בממלכת הוואטפד

פרק רביעי

הסתכלתי על הצמיד שלי וראיתי הודעה שלא נקראה. לחצתי עליו ונכנסתי לחדר בצבע ורוד בהיר עם כיסאות בצבע תכלת. הודעה צפה לעברי. "שלום חדשה!" "הי!" כתבתי וההודעה צפה בחדר. "קוראים לי נומי, איך קוראים לך?" "תאנשקי אותי בת אפרודיטה," ענתה. לחצתי לחיצה ארוכה על ההודעה ושמרתי באנשי קשר "בת אפרודיטה". ואז חזרתי לחדר הורוד וראיתי שגם המדריך שלח לי שלום.
אני ובת אפרודיטה הפכתי לחברות ואחיות בנפש, ונפשגנו הרבה בחדר סגלגל פרטי שלנו.
יום אחד הצמיד שלי ציפצף. לחצתי עליו ושמעתי הודעה קולית. "תיכנון לבחירות! תיכנון לבחירות!"
סובבתי את הכורסה הירוקה שעליה ישבתי, ונכנסתי לתוך מנהרה סגולה כהה. על הקירות של המנהרה היה עט חשמלי. לקחתי אותו וכתבתי: "נומי", "מוסולוני", ועוד שם של אחד שהצטרף לפני שבועיים.
אחר כך עשיתי נקודה עמוקה על הקיר, ומשם יצאה לי שרשרת שאני יכולה לשלוח לביתן.
שלחתי אותה לביתן. כל אחד סימן את הבחירה שהוא רצה של מי שיהיה מדריך.
מוסולוני קיבל מקום ראשון, והחדש עקף אותי. מוסולוני נהפך למדריך וקיבל בחזרה את הכורסה הכיפית, והחדש קיבל כורסה אחרת, שווה כמעט באותה מידה, ונהפך לעוזר מדריך.
ואני לא הייתי כלום. לחצתי על הצמיד שלי ונכנסתי לחדר הפרטי שלי ושל בת אפרודיטה. שלחתי לה הודעה וחיכיתי שהיא תענה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
העי ני רייצ׳ל😃 ונאמ ני כתבתי את זע😌 אגב הכל סיפורים אמיתיים לגמרי😝