broken on the inside(בהקפאה)

Part 2

נ.מ- ניקו
אחרי שכירון לקח אותי לדבר איתם התיישבנו סביב השולחן פינג פונג, לא הייתי ממש מרוצה.
דבר ראשון אני לא מכיר אותם דבר שני כל פעם שיושבים סביב השולחן הזה זה אף פעם לא קורה משהו טוב, ישבנו כמה דקות בשקט וזה רק עצבן אותי יותר אז החלטתי להיות הראשון שמדבר ״אז יש לכם משהו להגיד או שאני יכול ללכת?״ שאלתי ״ניקו תכבד בבקשה״ כירון אמר ״את מי לכבד בדיוק אני הייתי בסבבה עם חברים שלי עד שאתם הופעתם ועכשיו אתם שותקים!?״ אמרתי קצת בכעס כירון בא להגיד משהו אבל דמבלדור עצר אותו בהרמת יד ״זה בסדר באמת הכל מובן״ הוא התחיל את דבריו תוך כדי שהוא מוריד את ידו ״יש בעולם הזה קוסם רשע מאוד קוראים לו וולדמורט לפני כמה שנים הוא היה צריך איזה משהו מהעבר אז החזר אחורה בזמן הוא הכיר שם מישהי ונולדה להם ילדה הוא רצה להרוג אותה אבל אמא שלה הגנה עליה ושלחה אותה לבית יתומים״ הוא המשיך לדבר ״ומה זה קשור אלי?״ שאלתי ״ניקו סבלנות״ אמר כירון ״לילדה שלהם קראו מריה די אנגלו״ הוסיף דמבלדור.
ברגע ששמעתי את השם שלה קפאתי, הרגל שלי התחילה לקפץ מתחת לשולחן והאגרופים בידיים שלי והיו אדוקים יותר, הרגשתי את הכעס מתגבר עלי ולא הצלחתי לעצור אותו ״מה שאומר שאתה הנכד שלו״ שמעתי את אחד מהמבוגר עם השיער השחור שישב ליד דמבלדור אומר אבל כבר הפסקתי להקשיב. פתאום הרגשתי מישהו מחבק אותי מאחורה והבנתי שזה וויל , הוא לחש לי מילים מרגיעות לאוזן ״אני בסדר״ אמרתי לבסוף ״בטוח?״ הוא שאל ״כן״ עניתי לו ״כירון אני יכול ללכת?״ שאלתי אחרי כמה שניות ״רגע יש עוד משהו״ הוא אמר ואז דמבלדור המשיך אותו ״ברצוני להזמין אותך ללמוד בבית הספר הוגוורטס לקוסמים״ הוא אמר ״לא יקרה, עכשיו אני יכול ללכת?״ שאלתי תוך כדי שאני קם ״אני יתן לך קצת זמן לחשוב על זה״ אמר דמבלדור ואני הלכתי משם בשיא המהירות לזירה כדי לפרוק קצת את העצבים. מה הקשר עכשיו בית ספר לקוסמים? שיעזבו אותי.

נ.מ- וויל סולאס
הסתכלתי על ניקו הולך ואז סובבתי את מבטי לכירון מנסה להבין מה הם בדיוק אמרו לו ״מה קרה פה?״ שאלתי, לאחר שכירון סיפר לי הייתי קצת בשוק ״תנסה לשכנע אותו ללכת״ אמר כירון ״גם אם אני אנסה, הוא לא ילך בלי החבורה ואתה יודע את זה״ אמרתי לכירון ״אני מבין את זה חברים זה דבר חשוב וטוב לשמור אותם קרוב אלייך לכן אני אשנה טיפה את ההצעה שלי ואני ההפוך אותה להצעה קבוצתית אני מזמין את כולכם להצטרף להוגוורטס״ אמר דמבלדור ״טוב זה לא החלטה שלי אבל אני אנסה לשכנע אותו, ביי״ אמרתי והלכתי משם, תחילה הלכתי לביתן האדס אבל הוא לא היה שם אז המשכתי להסתובב במחנה בנסיון למצוא אותו עד שלבסוף הגעתי לזירה ושם הוא היה נלחם באיזה שישה בני ארס שהקיפו אותו ולמרות כל זה הוא ניצח ״מי הבא בתור?״ הוא שאל ואני התחלתי להתקדם לכיוון הזירה, זה טוב לשחרר עצבים אבל הוא חייב לדעת מתי לסגת ״אף אחד?״ הוא שאל אחרי שאף אחד לא ענה לו ״אני אשמח״ אמרתי והוצאתי את החרב שלי הוא הסתובב אלי וחייך חיוך קטן ״אתה יודע שאין לך סיכוי לנצח אותי נכון!?״ הוא שאל או יותר נכון אמר ״אני עדיין יכול לנסות לא?״ שאלתי ״תמיד״ הוא אמר והתחלנו להילחם ״למה אתה לא רוצה ללכת לבית ספר הזה״ שאלתי תוך כדי שאני עוצר את החרב שלו עם החרב שלי ״כי אני לא יודע מזה הבית ספר הזה ואני לא מתכוון ללכת לשם בלי חברים שלי״ הוא ענה עוצר תקיפה שלי ״אבל אתה לא תלך בלי חברים שלך״ אמרתי בזמן שהוא ישב עלי מכוון את החרב שלו לצוואר שלי ״מה זאת אומרת? הוא הזמין אותי לא אתכם״ הוא אמר תוך כדי שאנחנו מהפכים שוב כך שאני יושב עליו ״דיברתי איתו והוא מסכים לנו לבוא איתך״ אמרתי ״אתה באמת רוצה ללכת לשם?״ הוא שאל אותי הופך אותנו עוד פעם ״כל עוד אתה שם אז כן ואתה צריך להבין את כל העניין של סבא שלך״ אמרתי ״אז הוא סיפר לך״ הוא אמר מתרוממם ממני ״כן הוא סיפר לי״ אמרתי ״טוב אז אני מניח שנצרך לשאול את החברה אם הם רוצים לבוא איתנו״ הוא אמר ואני חייכתי ״אז למה אנחנו מחכים?״ שאלתי ״אני צריך להתקלח קודם״ הוא אמר מתחיל ללכת לכיוון הביתן ״אוקיי אתה לך להתקלח חבר שאני לא יכול לבוא איתך.. אני צריך לקרוא לכולם לביתן״ אמרתי והוא צחק וכל אחד הלך לכיוון אחר, קראתי לכולם ובגלל שמחנה יופיטר עדיין לא הלך אז קראתי גם לריינה, הייזל ופרנק.
היינו כולם בביתן האדס ווניקו עדיין היה במקלחת ״אז למה אנחנו פה?״ פרסי שאל התחלתי להסביר להם על כל העניין של סבא של ניקו ועל הבית ספר ובדיוק אז ניקו יצא מהמקלחת ״אני מבין שהוא אמר לכם״ הוא אמר ״יאפ, אין לך ממש מזל בכל העניין הזה של סבא וסבתא אה!?״ אמר פרסי ואנבת׳ דפקה לו מרפק בבטן ״למה? זה כאב!״ הוא אמר בקול צרוד טיפה ״אתה פשוט מטומטם״ היא אמרה לו בייאוש ״אז אתה הולך ללכת לבית ספר הזה?״ שאלה פייפר ״זה תלוי בכם״ הוא אמר ״מזאת אומרת תלוי בנו?״ שאל גייסון ״אתם מתכוונים לבוא איתי לבית ספר או לא?״ ניקו שאל ״אנחנו מוזמנים?״ שאל פרנק ״כן״ אמר ניקו ״אז אתם באים או לא?״ שאלתי ״ברור שכן״ ענתה אנבת׳ ״אני איתה״ אמר פרסי ״אנחנו גם נבוא״ אמרה פייפר בשמה ובשם גייסון ״גם אנחנו״ אמרה הייזל בשמה ובשם פרנק, כולנו הסתכלנו על ריינה ״אתם יודעים שאני לא יכולה אבל אני אבוא לבקר, מבטיחה״ היא אמרה ״טוב אז תארזו אנחנו יוצאים מחר בבוקר״ אמרתי ורגע לפני שכולם יצאו מהביתן תפסתי לאנבת׳ את היד ״תוכלי לעדכן את כירון שהחלטנו ללכת?״ שאלתי אותה ״כן בטח היא אמרה ונשארנו רק אני וניקו בביתן, הוא משך לי את היד והפיל אותי על המיטה כך שאני שוכב והוא יושב שכל רגל שלו בצד אחד של גופי.
(קטע מיני מפורט)
הוא התחיל לנשק אותי ובא להוריד לי את החולצה אבל עצרתי אותו והחלפתי את המיקומים שלנו כך שהוא שוכב ואני יושב עליו ״למה? אתה הבטחת ואני הייתי ילד טוב היום״ הוא אמר ברטינה ״נכון אבל אתה לא שולט״ אמרתי ״בבקשה פעם אחת, תן לי לגרום לך להרגיש טוב כמו שאתה גורם לי״ הוא אמר הוא אף פעם לא שלט בנו במיטה אני תמיד הייתי הטופ גם לפניו ״בבקשה בבקשה״ הוא המשיך לבקש והוא היה נראה כל כך חמוד ״טוב אבל רק הפעם״ אמרתי לבסוף ״יש אתה לא תתחרט על זה״ הוא אמר והפך אותנו הוא ירד ממני לשניה פתח את המגירה והוציא משם את החומר סיכה הוא התחיל למרוח את זה על האיבר שלו ולאחר ולאחר מכן הוא התחיל למרוח על החור שלי הוא הכניס שתי אצבעות לפיו מוצץ אותן הוא הוציא את האצבעות והחדיר לי אחת וזה הרגיש מוזר אבל גם טוב ״אתה כל כך הדוק סאן שיין״ הוא אמר וישר חייכתי מהשם חיבה, זה אף פעם לא נמאס ״עוד״ אמרתי והוא צחקק מכניס גם את האצבע השנייה ולאחר כמה דקות גם את השלישית הרגשתי את החור שלי נמתח ״אהה כן ניקו״ גנחתי אחרי איזה שלוש דקות הוא הוציא את האצבעות שלו מהחור שלי והרגשתי את האיבר שלו בקצה החור שלי. הוא הרים אליי את ראשו כאילו מחכה לאישור ממני ״נוווו״ אמרתי, קצת מתחנן לזה, אליו.
ואז הוא פשוט חדר אלי ובהתחלה זה טיפה כאב, אך ההנאה התגברה על הכאב בשנייה ״אהההה ניקוווו כ- כן״ גנחתי מרגיש את התחושה הטובה מתפשטת בכל גופי הוא התחיל לזוז בתוכי ״ממממ ווילללל״ הוא גנח. הנחתי את שתי ידיי מסביב לצווארו דוחף אותו אליי לנשיקה, העברתי את לשוני בין שפתיו ופתאום הוא הכניס את כל לשונו לתוך פי בבת אחת, מרגיש אותו מחייך עם נשיקה וחייכתי גם. הוא השתחרר מהאחיזה שלי והמשיך לזוז בתוכי, הרגשתי שאני מגיע לסוף ״ניקו אני עומד לגמ״ לא הספקתי לסיים את המשפט והוא הפסיק ״למה הפסקת?״ שאלתי והוא לא ענה ״תמשיך״ אמרתי ״לא כיף נכון שאתה מגיע לסוף ועוצרים אותך שוב ושוב ושוב״ הוא אמר מזכיר לי כמה מאירועי השבוע ״אל תתגרה בי ניקו״ אמרתי בקול נמוך ומאיים הרגשתי את הצמרמורת שעברה לו בגוף למרות שניסה להסתיר זאת הוא התחיל לזוז שוב ״ממממממ״ גנחתי ״וויל אתה מרגיש כל כך טובבב״ הוא גנח גם הרגשתי את עצמי מגיע לסוף שוב הוא שלח את ידו לאברי והתחיל לשפשף אותו ״אהההה ניקו״ גנחתי ״אתה נהנה וויל?״ הוא שאל ״ממממ אני אוהב אותך״ חצי אמרתי חצי גנחתי וגמרתי לו על היד אחרי כמה שניות הוא גמר בתוכי ונשכב על ידי, אוחז אותי עם ידיו
(סוף הקטע המיני)
נכנסנו להתקלח ונכנסנו למיטה הוא שכב עלי דוחף את הראש שלו לחזה שלי ״אני אוהב אותך סאנשיין״ הוא אמר ״גם אני אותך ילד מוות שלי״ אמרתי והנחתי נשיקה על ראשו ונרדמתי.
מעבר זמן בוקר
קמתי בבוקר השעה הייתה שבע הסתכלתי על ניקו הוא היה נראה כל כך חמוד ושליו בזמן שהוא ישן, הוא ישן עלי כשהראש שלו על הכתף שלי וידיו מלופפות סביב צאוורי, זה הרגיש כאליו מותחים לי מיליון קשרים בבטני, לא אוכל לתאר את ההרגשה הזו אף פעם.
ישבתי והסתכלתי עליו איזה חצי שעה והחלטתי לקום כי אני צריך להתקלח אחרי אתמול ולארוז דברים לי ולניקו כי אם אני לא אעשה את זה הוא בטוח לא, ניסיתי לקום אבל הוא רק הידק את האחיזה שלו בי, אחרי איזה עשר דקות של נסיונות להוריד אותו ממני לבסוף הצלחתי, קמתי ונכנסתי להתקלח ולאחר מכן סידרתי את התיק של ניקו. הסתכלתי על השעון השעה הייתה כבר שמונה ורבע וכבר הייתי צריך להעיר את ניקו והנה הריב היומי מתחיל יאי! ״ניקו קום״ התחלתי להגיד לו תוך כדי שאני מתחיל לנשק לו את כל הפרצוף ״ניקווווו צריך לקום״ המשכתי ״עוד חמש דקות״ הוא מלמל והסתובב לצד השני ״אין חמש דקות ניקו קום״ אמרתי אבל הוא פשוט התעלם ממני ״ניקו אם אתה קם עכשיו אני אביא לך מקדונלדס בצהריים״ אמרתי ״קמתי״ הוא אמר תוך כדי שהוא מתיישב במרץ במיטה נתתי לו נשיקה קטנה על שפתיו ״תיכנס להתקלח אני בזמן הזה אארגן את התיק שלי״ אמרתי לו ״טוב אני גם צריך לארגן תיק?״ הוא שאל אותי ״לא כבר סידרתי לך״ אמרתי וקמתי להתחיל לארגן את התיק שלי בזמן שהוא במקלחת.
אחרי חצי שעה כבר היינו מוכנים. אני בהלם שהחלטנו ללכת יפה לאיזה בית ספר קוסמים, אבל לא ממש אכפת לי, אנחנו הולכים כל החבורה וזה נשמע דווקא.. די כיף.
יצאנו מהביתן והלכנו לשולחן הפינג פונג הידוע וראינו שכולם כבר שם ״יופי עכשיו שכולם פה תחזיקו ידיים״ אמר דמבלדור ״למה?״ ניקו שאל בקטנוניות ״ניקו תיהיה נחמד אני בטוח שתהנה שם אם תנסה, וויל הוא עליך״ כירון אמר לניקו ואת סוף המשפט כיוון אלי ״ברור״ אמרתי וניקו רק גילגל עיניים החזקנו ידיים הרגשתי כיאלו אני נשאב לתוך צינור צר ואחרי כמה שניות הופענו בתוך מטבח וכל המבטים היו אלינו.

היי אני ממש מקווה שתהנו מהפרק❤️
אני מקווה שהקטע המיני היה טוב ואם לא אני מצטערת כי אני לא הכי מבינה בזה כי אני לא בן אז אני יודעת רק מדברים שקראתי, אני ממש שמחה שאהבתם את הפרק הקודם ואני אנסה ליישם את הערות שכתבתם לי 💜