"Cause nobody knows you baby the way I do."
_________________
ישבנו מול השולחן הגדול, צלחת מלאה בפירות חתוכים מולנו, ועוד כמה צלחות גדולות מלאות בביצים, טוסטים, לחמים והמון גבינות וממרחים.
אנחנו נוחתים עוד שעה פחות או יותר, ואני לא מסוגלת לאכול מרוב התרגשות.
הסתכלתי לעבר הארי, העיניים שלו דבוקות למסך הפלאפון שלו בזמן שהאגודלים לו לוחצות במהירות על המסך. ככה הוא היה מאז שהתיישבנו.
"הארי." ניסיתי לתפוס את תשומת הלב שלו. שום תשובה. "הארי," שוב ניסיתי אבל אין תשובה.
נאנחתי ולקחתי אוכמנייה, והקפצתי אותה לפה. נשענתי לאחור על הכיסא והסתכלתי על הנוף מהחלון. הוא היה עוצר נשימה, שכבת עננים עבה נחה מתחתינו, ושמיים ורודים היו מחוץ לחלון.
התהפנטתי, והסתכלתי על כל סנטימטר שהוצג לפניי. אני לא חושבת שאי פעם כל כך נהניתי בטיסה.
"מה?" שמעתי את הארי אומר.
הסטתי את העיניים מהנוף והסתכלתי עליו במבט שואל. "אמרת משהו?" הוא שאל אותי.
"לפני עשר דקות." החזרתי את תשומת הלב שלי לעננים.
"אה.. אני מצטער פשוט רייצ'ל לא יודעת מתי להפסיק-" "רייצ'ל? דיברת עם רייצ'ל עד עכשיו?" הרגשתי כעס מבעבע בתוכי, ואולי גם קצת קנאה.
"כן. היא לא מפסיקה לדבר על כמה שהחופשה הזאת היא טעות." הוא נאנח. הוא לא עזב את הפלאפון שלו, והיה כל כך עמוק בתוך השיחה הזאת שאני חייבת לדעת על מה הם מדברים כל כך הרבה זמן. אני באמת חייבת לדעת אבל אני לא רוצה ליצור רושם של חברה חטטנית ונדחפת.
אני הולכת לשבור אותה, ואותו. "הצלחתי להבליג מזה שאתה היית איתה יותר מחצי יום עד שעה מאוחרת בלילה ולא סיפרת לי. הצלחתי להבליג מזה שהיא רוצה להיות שותפה שלך, אבל למה אתה צריך לדבר איתה דווקא עכשיו?" אני מיואשת. הוא לא רואה דבר אחד שלא בסדר במה שהוא עושה. על מה לעזאזל הם דיברו עד עכשיו?
"את לא רצינית." הוא נעל את מסך הפלאפון והניח אותו על השולחן. "מה את רוצה, שאני אפסיק לדבר איתה?"
"לא. אין לי את הזכות להגיד לך מה לעשות. אבל למה דווקא עכשיו אתה מדבר איתה כשאתה איתי?" אני רוצה להגיד לו שלא יעז לדבר איתה שוב, אבל אז אני פשוט אהפוך להיות כמוהו, ואני שונאת כשהוא עושה דברים כאלה.
קייל עד עכשיו כותב לי, והאמת שאני נהנית לדבר איתו. הארי לא יודע בגלל שאין סיבה לכך שהוא ידע. אולי כדאי שהוא ידע?
"צודקת." זה כל מה שהוא אמר, והסתכל בפעם הראשונה על ארוחת הבוקר שלו.
להתאהב בו הייתה נפילה אכזרית. כל דבר שהוא עושה גורם לי ליפול יותר ויותר לקסם שלו, גורם לי ליפול יותר לאהבה שלו. זאת באמת חתיכת נפילה, כי אני מרגישה את עצמי מתאהבת בו יותר ויותר כל יום. אנחנו מתווכחים המון, יותר ממה שצריך אבל בלי זה אני לא יודעת איך היינו ממשיכים.
אני לא כל כך יודעת אם זה חיובי או לא, אבל אני נופלת לבור ללא תחתית שקוראים לו הארי סטיילס. כל מעשה קטן שלו, חיוך או מבט שלו מפחיד אותי כי זה גורם לי ליפול.
"אני מצטער." הוא הפתיע אותי. "אם את היית מדברת עם מישהו אחר במשך כל הזמן הזה הייתי משתגע." הבטן שלי התהפכה.
קייל לא נחשב, זאת ידידות לא מזיקה.
הנהנתי והמשכתי להסתכל מחוץ לחלון. אני אוהבת את זה שהארי לא מסתכל בשיחות שלי ואני בשלו. אני סומכת עליו והוא עליי.
"את מתרגשת לחזור הביתה?" הוא ניסה ליצור שיחה. אני רואה שעכשיו הוא מבין שלדבר עם רייצ'ל לא שיפר את המצב הקודם.
"מאוד. לא ראיתי את המשפחה שלי שנתיים אבל זה מרגיש כמו הרבה יותר."
אני שמחה שהוא בא איתי, הוא לא חגג את החג הזה עם אמא שלו שנים, והוא היה מחובר אליה מאוד. הוא ואבא שלו אף פעם לא הסתדרו באמת.
"אני מתגעגע למשפחה שלי." הוא התוודה.
"באמת?" הופתעתי לשמוע אותו מדבר באמת על המשפחה שלו. הוא לא אוהב לדבר על דברים שנוגעים בעבר שלו, כי הוא חושב שזה מעיד על חולשה.
"הממ," הוא הנהן. "אמא שלי הייתה מקשטת את כל הבית בקישוטים מכוערים, אבל נתנה לנו עוגיות כדי שאני ואחותי לא נוריד את הקישוטים מהסלון ומהחדרים שלנו. היינו עושים את זה כל פעם רק כדי שהיא תשחד אותנו בעוגיות." הוא צחק וכיסה את הפה שלו.
"פעם אחת חזרנו הביתה וראינו את הקישוטים הרוסים על הרצפה. אמא שלי חשבה שאנחנו עשינו את זה אבל נשבענו שאלה לא אנחנו. אבא שלי היה שיכור ופשוט קרע את הכל, הפיל את העץ." האווירה השתנתה, והחיוך שלו נפל.
"באותו היום סבתא שלי נפטרה, ופיטרו אותו מהעבודה. מאז הכל התדרדר. הם התגרשו, אמא שלי חלתה, אבא שלי לקח אותי ואת אחותי תחת ה"אחריות" שלו." הוא אמר את המילה אחריות עם מרכאות.
"את מכירה את הסיפור." הוא ניסה לחייך. אני מכירה את הסיפור אבל לא את הפרטים. "זה היה החג האחרון שחגגנו יחד. עכשיו אחותי חוגגת עם אבא שלי שתובע אותי." הוא נשען לאחור על הכיסא והסתכל על התקרה, חושב. "היא בחרה את הצד שלה."
לא זזתי מהכיסא, והסתכלתי עליו. אין לי מושג מה להגיד.
"את מספרת לי כל כך הרבה ואני בקושי מחזיר לך משהו. אני לא צוחק כשאני אומר לך שאת הבן האדם היחיד שיש לי."
_________________
"And nobody loves you baby the way I do."
Fireproof - One Direction.
YOU ARE READING
All Over Again (B.S sequel)
Fanfictionכנסו לAll Over Again, הסיפור השני של Boarding school.
