only the brave - Larry Stylinson

43.

נקודת מבט הארי

התעוררתי בזרועותיו של לואי, לא הרגשתי כה בטוח כבר הרבה זמן. הוא נותן לי להרגיש שתמיד יהיה שם כשאצטרך להישען על מישהו או להירגע ואתמול הייתי די עצבני לקראת סוף הערב, קווין ניסה לדבר איתי ולא אהבתי להתעלם ממנו אך רציתי שיבין שאני לא רוצה לדבר איתו כרגע. אני כן עושה משהו אסור אבל לא עם אחיו...

זה סוג של הסכם לא חתום אצל חברים, אם הוא יפגע בג'מה זה לא שאוכל להמשיך להיות חבר שלו סתם כך וגם לחשוב על הדברים שחברי הטוב ביותר ואחותי הגדולה עושים יחד מעוררים בי בחילה, בסופו של דבר אשלים עם העובדה שהם מנהלים רומן ומתנהגים כאילו כלום לא קורה אך ייקח לי זמן לקבל את זה.

נישקתי את צווארו של לואי שהיה מול פניי ושמעתי אנחת עייפות ממנו, הוא ירד קצת כדי להביט בעיניי ואיברו החשוף השתפשף בבטני וגרם לנשמתי להעתק בגרוני. בלעתי את הגוש שלא ידעתי שעמד בגרוני והעברתי את ידי על המקום בו נגע, לואי נישק את שפתיי וקם ממיטתו

"בוקר טוב" אמר ולבש על עצמו חולצה לבנה, מעליה לבש ווסט עור שסימן שהוא מתכנן לרכב היום

"בוקר טוב" אמרתי בעייפות והתמתחתי. הבטתי בו מתלבש והתיישבתי, מסתנוור קצת מאור השמש שהרבה זמן לא הופיע בשמיים "יש עוד זמן לארוחת הבוקר, נייל לא דפק על הדלת" אמרתי והוא הנהן

"אני יודע" ענה בחיוך

"אז למה אתה מתלבש?" שאלתי מבולבל. לואי הניד בראשו בחוסר אמון ונשך את שפתיו

"כי אני לא יכול ששנינו עירומים לגמרי באותו החדר, אנחנו לא נצא מכאן אם לא אתלבש" אמר מתנשם בכבדות. לחיי האדימו ונשכתי את שפתיי "אל תנשך את שפתיך" אמר ועשיתי את זה בכל זאת כי ידעתי שזה משגע אותו לראות את שפתיי רטובות. אהבתי להתגרות בו כך, לראות אותו נכנע לי "הו אלוהים" הוא נאנח בייאוש והסתכל למעלה לפני שחזר להביט בשפתיי

"טוב אני מניח שאתה צוד-"

"לעזאזל עם זה!" קרא והוריד מעצמו את הווסט, לאחר מכן את החולצה, עלה למיטה ונישק אותי בפראות. הוריד את תחתוני המשי שלו ו...

***********

"זה היה מדהים" אמרתי מתנשם אל תוך חזהו החשוף של לואי. דפיקה בדלת חדרו גרמה לי לקפוץ מזרועותיו ולהיכנס במהירות מתחת לשמיכה

"היכנס!" לואי קרא ושמעתי את דלת החדר נפתחת. קולו של נייל נשמע מחוץ לשמיכה, היה נשמע שהוא ממש קרוב ופחדתי שיראה חלק משיערי או רגליי. דלת החדר נסגרה ומיהרתי להציץ מבעד לשמיכה

"הוא הלך?" שאלתי בלחש

"כן" לואי ענה ונישק לראשי "צריך להתארגן לארוחת הבוקר" אמר בעייפות וקם ממיטתו. לובש את הבגדים שלבש לפני ששכבנו, נופפתי לו לשלום ויצאתי מחדרו בזהירות, מוודא שאין אף אחד במסדרון שיכול לראות אותי. לאחר שהתארגנתי ירדתי במדרגות ונכנסתי לחדר האוכל, כולם היו שם וכשמבטי ומבטה של ג'מה הצטלבו מיד הסטתי את מבטי אל אמא ואבא. משהו בזה שהיא וקווין עושים דברים יחד גורם לי לבחילה ולכעס.

בזמן הארוחה לא הבטתי באף אחד, אם אביט בלואי אתחיל להסמיק, אם אביט בפיזי אתחיל לצחוק ובג'מה תתחיל בחילה בבטני. היא לא מגעילה אותי אבל זה שהיא וקווין עושים יחד דברים כן מגעיל אותי, אני מקווה שהם מאושרים יחד אבל מה יקרה כשתתחיל עונת החיזורים? קווין הוא לא מהמעמד הגבוה ובסופו של דבר לא יוכל להתחתן עם ג'מה מה שישבור את הלב של שניהם.

זה מזכיר לי קצת אותי ואת לואי, שנינו גברים מה שאוסר עלינו להיות ביחד אבל אנחנו בכל זאת עושים דברים אסורים כשהסוף ידוע מראש, אנחנו מתכחשים אליו ויש תחושה שבסופו של דבר יהיה טוב. אני לא מאמין שהסיפור שלנו יגמר כמו רומיאו ויוליה, לפחות לא בקטע שהם מתים...

לאחר הארוחה הלכתי יחד עם פיזי לאורווה כדי לפגוש את ליאם וזאין, לא פגשתי את ליאם מאז שנודע לי על כך שאביו רצה להרוג אותי ואת אבי. אני לא חושב שליאם נמצא באותו המקום כמו אביו, אני סומך עליו אך אם זה יעלה לי בחיי או בחיי אבי אצטרך לפקוח עין עליו.

ליאם שוב חייך לפיזי כמו בפעם הקודמת והתנהג בנחמדות כלפיה. רציתי לשאול מה קרה פתאום אך לא רציתי להעיר לו ואז הוא יחזור למצבו הקודם כי הרבה יותר כיף שכולם מסתדרים. רכבנו עד ליער ובחזרה לאחוזה, זאין סימן לי שכדאי להשאיר את ליאם ופיזי לבד. משכתי בכתפיי ועליתי על הנרי כדי לקחת אותו חזרה לאורווה, זאין איתי

"למה ליאם נחמד פתאום אל פיזי" שאלתי את זאין

"מסתבר שיש לו רגשות כלפיה" זאין ענה בחיוך די מזויף

"ואתה בסדר עם זה?" שאלתי

"למה שלא אהיה?" שאל חזרה

"היה נראה שהתקרבתם" עניתי מבולבל

"כן אבל זה לא היה משהו רציני, לא הספקתי לפתח רגשות כלפיה" ענה. הנהנתי בראשי והכנסתי את הנרי לתאו, כנראה שהבנתי את המצב לא נכון ולא הולך להיות סכסוך בין שני חברים הכי טובים בגלל בחורה כמו בספרי הרומנים.