הדור השני...(פרסי ג'קסון וכולי(;)

בוקר זורח/אפל למשפחת סולאנגלו (תלוי מי מברך בוקר טוב)

נ"מ:ניקו סולאנגלו/די אנגלו
התעוררתי בהרגשה שמישהו מנדנד אותי שהסתכלתי לימיני ראיתי את וויל מנדנד אותי קלות ואומר לי להתעורר אמרתי לו בישנוניות שילך להעיר את ביאנקה וג'ייסי ואני ביינתיים אתארגן, אבל התוכנית האמיתית שלי הייתה שבשנייה שהוא יצא מהחדר אני אחזור לישון ,לצערי הוא מכיר אותי טוב מידי "זה לא עובד עליי ניקס אני רוצה לראות אותך קם" רטנתי בשקט על כמה שוויל מעצבן קמתי והלכתי להתארגן בזמן שוויל הלך להעיר את ביאנקה וג'ייסי.
נ"מ:וויל סולאנגלו/סולאס
אחרי שהערתי את ניקו ובדקתי שהוא באמת קם,הלכתי לחדר של ביאנקה כי היא,בדומה לי,מתעוררת מהר יותר מג'ייסי שאיתה זה קרב שלם עד שהיא מוותרת וקמה, נכנסתי לחדר שלה ופתחתי את התריס,החדר של ביאנקה מעוצב חצי חדר בצבע שחור עם ציורי כוכבים וגלקסיות עם מנורת ירח וכוכבים והחצי השני בצהוב פסטל עם ציורי עננים ומנורת שמש עם עננים,היא מאד אוהבת שחור וצהוב וזה דיי אירוני לאור העובדה שהיא נצר האדס ואפולו. הלכתי למיטה שלה ונדנדתי אותה קלות היא מיד פתחה עניים בישנוניות,קמה והלכה להתארגן.
ועכשיו הגיעה החלק הקשה, להעיר את ג'ייסי,כמו שאמרתי מקודם איתה זה פשוט מלחמה עד שהיא מתעוררת.נכנסתי לחדר שלה שהיה מלא בספרים ופוסטרים של מוזיקאים כי גם היא כמו אמילי ג'אנג מאד אוהבת מוזיקה. נדנדתי אותה קלות והזכרתי לה שהיום הולכים למחנה,היא פתחה עיניים בישנוניות הסתובבה על הצד ואמרה שהיא תקום עוד כמה דקות,חשבתי לעצמי "הנה זה מתחיל" ואמרתי לה שאם היא לא תקום עכשיו אנחנו נאחר ומשם המשכנו להתווכח עד שהיא סוף סוף הסכימה לקום. ירדתי למטה וראיתי את ניקו מכין אוכל בזמן שביאנקה יושבת ליד השולחן ומחכה לאוכל שלה. אני לא מבשל אחרי אסון גדול שקרה פעם שעברה שבישלתי, אנחנו לא מדברים על המקרה הנורא הזה... ומאז ניקו מבשל. נתתי לניקו נשיקה על הלחי ואמרתי לו בוקר טוב ותודה בזמן שסידרתי צלחות על השולחן, בסופו של דבר ג'ייסי ירדה ואמרה לי ולניקו בוקר טוב והתיישבה ליד השולחן,ניקו שם את האוכל בצלחות והתחלנו לאכול, אחרי שסיימנו לאכול יצאנו החוצה נכנסנו לאוטו ונסענו לכיוון מחנה החצויים בזמן שאני ביאנקה וג'ייסי שרים שירים ומעצבנים את ניקו.

אז כן לעומת הרבה אנשים לא עשיתי את וויל ממורמר בבוקר מקווה שמי שקורא את זה אוהב אז זה😁 אבל להגיב בבקשה🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻