הסתכלתי על רשימת הציוד שהושלמה ונאנחתי בהקלה. זה היה סיוט לארגן את הכל. מהלוחות להצגת הפרויקט עד העלאת ציוד למטוס הפרטי של ברנדון. בלעתי את רוקי ששמעתי את ברנדון מחלק פקודות לעובדים שמתרוצצים סביבנו כבר שעות.
ברנדון עדיין לא החליף איתי מילה מאותו היום. למרות זאת, ישנתי בביתו. באותו חדר הרחוק מחדרו. הוא לא היה מאפשר לי אחרת, לא היה לי לאן ללכת בכל מקרה. החדר שלי שרוף ועדיין חוקרים את העניין לעומק, כך שהדירה עדיין הייתה אסורה לכניסה. האנה וזואי הציעו לי שוב להצטרף אליהן לחופשה הספונטנית, אך תשובתי נשארה שלילית. עם כמה רציתי לשמור מרחק מברנדון, לא האמנתי שאני מסוגלת לכך. "הכל מאורגן?" קולו העמוק העביר בי זרמים. הסתובבתי לעברו. הוא לבש חולצת טריקו שחורה עם שרוולים ארוכים שהפשיל אותם, ומכנס שחור מחויט שישב עליו בשלמות. כחכחתי בגרוני כשעיניו התכווצו לעברי. "כן אדוני." אמרתי. ברנדון התכווץ מעט. הרמתי את עיניי אל פניו, אך הם לא הביעו כלום. שום רגש, רק מסכה קרירה יפהיפיה. הוא הנהן לעברי ועלה במעלה המדרגות למטוס. הדייל הנהן לעברו בכבוד ומלמל משהו. ברנדון הנהן גם הוא ונכנס למטוס. שחררתי אוויר שלא ידעתי שעצור בי. נערתי את ראשי ונכנסתי גם אני מטוס. "קדימה, אנחנו מתכוננים להמראה." הוראתי. הדייל הנהן והוציא את מכשיר הקשר שלו.
ברנדון יישב מול מסך מחשב כשמשקפיים עם מסגרת שחורה ישבו על אפו הישר והגברי. נראה עוצר נשימה. התיישבתי מולו, רק שולחן קטן הפריד בין המושבים שלנו. נשארה לטיסה עוד מספר שעות, כך שיכולתי לישון. אך ברנדון היה חסר מנוחה, מה שגרם לי להיות חסרת מנוח. ברנדון לא הפסיק למזוג וללגום מהמשקה חזק. עיניו היו לא ממוקדות, אך עדיין לא היה מוכן להזיז את מבטו מהמחשב. "ברנדון?" שאלתי מהוססת. עיניו עדיין לא משו מן המסך. התחלתי לדאוג. קמתי ממקומי ונעמדתי לצידו. הוא שם לב אליי אך עיניו לא עברו להתבונן בי. הוא בהה במסך. כל תשומת הלב שלו נלקחה לצג. רכנתי למסך וראיתי שהוא באתר של צהובון עם שם מוכר. לא ידעתי אך יגיב אם אחטט לו ואחדיר את אפי לפרטיותו, אך לא התעכבתי על זה, אם הוא לא ירצה - הוא ירחיק אותי. מבטו הטריד והדאיג אותי יותר מידי בשביל להרגיש אי נעימות.
"הבן של רפאל קול ישתלט על החברה בשנת 2016 הקרובה!.." בלעתי את רוקי. הכרתי את הכתבה הזו, אך מעולם לא ייחסתי לה כל כך חשיבות. היא ישנה ולא רלוונטית. אז מדוע היא פתוחה לו על המסך? ברנדון גלל עם העכבר ללמטה. לתגובות. אנשים עם שמות ופרצופים עם יד קלה על המקלדת.
כל כך הרבה תגובות נוראיות היו בתחתית הכתבה. כיווצתי את גבותיי. "היי," לחשתי. ברנדון לא ענה. "למה אתה מתעסק בזה?" ברנדון נשף. ידיו היו לא רגועות. הנחתי את ידי על כתפו. הוא הרים את מבטו אליי. עיניו היו מיוסרות. ליבי זינק בחזי. "מה קורה?" לחשתי. ברנדון עצם את עיניו ונשען אחורה. מגע ידי התנתק מכתפו החמה. "הוא יהיה שם." עיניו היו עצומות. כיווצתי את מבטי. "הוא?" שאלתי ברוך. ברנדון נאנח ורגלו החלה לקפוץ בחוסר שקט. התבוננתי שוב במסך המחשב. זו כתבה שמדברת על כך שרפאל אביו של ברנדון עזב את העסקים והעביר את הסמכות לידיו של ברנדון שחיכה לרגע הזה, לפי הנאמר הכתבה בנו של רפאל ציפה לרגע המיוחל. התבוננתי שוב בברנדון. מעניין עד כמה הוא באמת ציפה לכך. המשכתי לקרוא. שמה של סיירה הוזכר מספר פעמים. סיירה התחילה את דרכה בתור מזכירה של אביו ועם הזמן התפתחה וגדלה להיות אשת עסקים בעצמה. מעניין. סיימתי לקרוא את הכתבה ועדיין לא הבנתי במה מדובר. רכנתי לכיוון המסך עוד. היו מספר חלונות פתוחים. עברתי לחלונית השנייה. "אירוע השנה בחסות רפאל קול! רפאל קול אביו של איש העסקי המפורסם ברנדון קול ישיק לאחר עשור את אירוע הכי מדובר.." אוקיי, עדיין לא מגלה כלום. ידעתי שהוא מארגן האירוע. העברתי לחלונית הבאה, ולעוד חלונית, ולנוספת, עד שעיניי נעצרו על האחרונה. זו כתבה שהודלפה באתר לא חוקי. ברנדון היה צריך לחפור עמוק באינטרנט כדי להגיע אלייה. "1998 משפחת קול נקלעה לטרגדייה הנוראית בצפון קליפורניה...ברנדון קול(5) בנו של רפאל קול מצב אנוש בבית חולים.. נטלי קול(32) נפטרה במקום.."
YOU ARE READING
כניעה מתוקה
Romance'...רגלייה נכרכו סביב פלג גופו התחתון שלו באוטומטיות שעוררה אותו יותר, שפתיו טורפות את שפתיה, ולשונו עוברת על שפתייה מבקשת רשות כדי להיכנס. דניאל פלטה גניחה שגרמה לברנדון לנהום. הוא היה עטוף כולו בה. בריח שלה, בגוף שלה, בתשוקה שלה. הכל בבת אחת. הוא...
