הכול התחיל היום בבוקר בתחלס שחושבים על זה שום דבר מיוחד לא קרה חוץ מאותו מקרה שאני יספר לכם עליו עכשיו בכול מקרה קמתי בבוקר והלכתי למרקולית ליד הבית נכנסתי ודיברתי עם סיגלית הקופאית דיברנו ויצאתי לעוד יום לימודים רגיל בתיכון היהלום הלכתי ברחוב ופתאום מישהו קפץ עלי תרד ממני אמרתי לי בצרחות לא הוא אמר לרגע אחד הצלחתי לראות אותו הוא נראה כמו אותם אנשים שמלמדים אותנו לשנוא הוא היה עם שיער שחור עיניים שחורות ועור שחור יפיפה הוא היה נראה כמו נער בגילי אחרי צרחות רבות הצלחתי להירגע ולשאול אותו למה הוא קפץ עלי הוא אמר שהוא חשב שאני באה לתקוף אותו ששאלתי למה הוא אמר שהוא גר ליד המרקולית ושה עברתי הוא מיד חשב שבאתי לתקוף אותו כמובן שאמרתי לו שאין צורך לדאוג ואני אפילו לא יחשוב לתקוף בן אדם הוא מיד נרגע ואמר ״היי אני תום אני גר פה מול התיכון וליד המרקולית ״ אמרתי לו שאני אוליביה וגם אני גרה כאן פתאום הצלצול התחיל ונזכרתי שאני מאחרת בחצי שעה לתיכון!!!!!!!!!! אני מאחרת רצתי את ריצת חיי על תיכון יהלום כבר אמרתי כמה אני שונאת לאחר כל פעם מחדש עם לא אז הינה הוכחה רצתי מהר למזלי אף אחד לא שם לב כי כולם היו בהפסקה פיו אמרתי בהקלה אבל אז ראיתי אותו המורה שלי להיסטוריה מר גורדון הוא לא עשה כלום הוא אמר ״ תפגשי אותי עם ההורים שלך מחר מאותו הרגע ידעתי זהו הלך אלי
הלך עלי אמרתי לרונה וטליה חברותי הטובות על תגזימי אמרה רונה מה להגזים הלך עלי מתי תביני שזה לא כזה נורא
״לא כזה נורא אמרתי בפנים מופתעות בידיעה שזה כן כזה נורא
שה נגמר היום נפרדתי מחברותי הטובות ופגשתי את תום
מה אתה עושה פה? שאלתי בהפתעה אני לומד פה הוא אמר ואת גם אני איזה כיתה ט8 וואלה אני ט 5 ואוו איך לא נפגשנו לפני שאלתי לא יודע הוא הלכנו ביחד הביתה נפרדנו כל אחד הלך לביתו
