עולמות נפרדים:)-פרק 101

152 9 5
                                    

רציתי להודיע לכם שהפרק הבא יתחיל את חייו של ים שכמובן שגם אלרואי ורותם יהיו שם וזהו מקווה שאתם אוהבים את הסיפור שלי ❤️
מנקודת מבט רותם:
אחרי שש שנים:
שש שנים עברו ומה לא עברנו בשש שנים האלה?אלה השנים הכי מטורפות שהיו לנו ואין לי מושג איך יצאנו מכל הבלאגן הזה.
אולי יצאנו מכל זה בנס?או שאולי היה לנו יותר מדי מזל?אבל מה שבטוח זה שאם לא היינו נשארים מלוכדים לא היינו מצליחים לעבור את זה.
״יפים שלי,אני כל כך אוהבת אותכם״לחשתי לאוזניהם של המלאכים היפים שלי שישנים בכזאת שלווה במיוחד אחרי שניסו להרוג אותם לפני שש שנים.
                         (אותו היום):
הם נעמדו מולנו כשהמלאך שלי בין ידיו של רון הזבל הזה והוא בוכה,הלב שלי נשבר מכל דמעה ודמעה שזולגת מעיניו של המלאך שלי.
״תשחרר אותו״צעקתי עליו ובאתי להתקרב אליהם אבל הוא הידק את האקדח יותר ויותר לראשו של המלאך שלי.
״עוד צעד אחד ואני יורה בו,אל תתעסקי איתי״הוא צעק עליי והסתכלתי על המלאך שלי,מראה לו שהכל יהיה בסדר ושאנחנו פה איתו.
״שלום לך,לי ולך יש חשבון לא סגור״הוא אמר לאפק שאיגרף את ידיו בעצבים וניסיתי להרגיע אותו.
״תשחרר אותו חתיכת בן זונה״אלרואי צעק עליו ושם את ידיו על מותניי מראה לי שהוא איתי בכל דבר שאני אעשה.
״הוו תראו מי קם,האבא המעצבן שחייב להידחף לכל מקום״הוא אמר לו ואושרי לא עשה שום דבר,פשוט עמד מאחוריו ושתק.
״אמא״המלאך שלי אמר לי בקול חנוק מסתכל עליי כדי שאני אציל אותו,תחזיק מעמד מלאך שלי רק עוד קצת.
״תשחרר אותו חתיכת חרא״צעקתי על רון ובאתי להתקרב אליהם אבל אלרואי החזיק אותי ולא נתן לי לזוז.
מה עובר עליו זה גם הבן שלו שם?למה הוא לא נותן לי לקחת אותו מהזבל הזה?
״מה קורה לך?לא אכפת לך מהבן שלך?״צעקתי עליו מול כולם ולא יכולתי יותר לראות אותו מתנגד לזה שאני אציל את הבן שלנו.
״לך תקח את התינוקת״רון אמר לאושרי וכשהוא בא להתקרב למלאכית שלנו השתחררתי מידיו של אלרואי ונעמדתי מול אושרי לא נותנת לו להתקרב למלאכית שלנו.
״תעופי ממנה לפני שהבן שלך מקבל כדור בראש״רון צעק עליי וראיתי אותו חונק את ים ושהוא בוכה ומסתכל עליי כדי שאני אשמור עליו כמו שעשיתי עד עכשיו.
״אין סיכוי,אתה חושב שזה יהפוך אותך לגבר אם תהרוג את הילדים שלי?״שאלתי אותו בעצבים,עדיין חוסמת לאושרי הזבל הזה את המעבר למלאכית שלי שישנה בכזאת שלווה.
״לא,אני רק רוצה להכאיב לך על כל מה שעשית לי ואני בעיקר רוצה לסיים את מה שהתחלתי וזה להרוג את הבת שלך״הוא אמר לי והסתכלתי על ים שהבין את המבט שלי והפסיק לבכות.
ביני לבין ים יש הסכם,שכל פעם שאחד משנינו בצרה או שכואב לנו אנחנו מסתכלים אחד על השני ואני מבינה שאני יכולה להוציא את האקדח שלי מהמחבוא שלו.
נכון הוא ילד קטן אבל הוא חכם והוא בכלל זה שחשב על זה כי הוא ידע שרון יחזור,אין לי מושג איך הוא ידע את זה אבל הוא ידע.
״אתה לא תצליח כי אני אעצור אותך״אלרואי אמר לו וזה מה שנתן למלאך שלי ולי לעשות משהו כדי שכל זה יסתיים.
״רון אני רוצה להגיד לך משהו״ים אמר לו בקול חנוק והוא שיחרר טיפה את האחיזה שלו מהצוואר של המלאך שלי.
״דבר ואז אתה שותק כמו שאמא שלך אמורה לעשות״הוא אמר לו בעצבים והמלאך שלי הנהן,מסמן לי עם עיניו המלאכיות לעשות מה שרציתי.
״תתרחק ממני״אמרתי לאושרי כשהוצאתי את האקדח מאחורי השידה שהייתה לידי.
״תורידי את האקדח לפני שהדם של הבן שלך נשפך פה״רון צעק עליי ומשך את ים אליו רק שים נתן לרון מכה עם המרפק שלו לרגל הפצועה.
״בן זונה קטן״הוא צעק על המלאך שלי ובא לתפוס אותו רק שאלרואי הספיק לתפוס את ים ולהרחיק אותו מהפסיכופת הזה.
״תעוף ממני״צעקתי על אושרי שבא להתקרב אליי ואז פתאום שמעתי ירייה וכשהסתכלתי על רון ראיתי שהוא על הרצפה ושאליאס עומד מאחוריו.
״אתה תעוף מפה לפני שאני הורג אותך״אפק אמר לאושרי בעצבים ונעמד לידי.
״אפק״אושרי אמר לו והתקרב אלינו רק שאלרואי העיף לו אגרוף ואושרי עף על הארון.
״בחיים שלך אבל בחיים שלך שלא תעז להתקרב שוב למשפחה שלי כי אתה תהיה בן-אדם מת״אלרואי צעק עליו ואליאס התקרב לאושרי ושם עליו אזיקים.
״מה הולך פה?״שאלתי את אליאס והתקרבתי אליו,מאיפה יש לו אזיקים ואיפה הוא היה עד עכשיו?
״אני אספר לכם הכל אבל לא עכשיו,אני חייב ללכת ולקרוא למישהו שיבוא לאסוף את הזבל הזה״הוא אמר לי והצביע על רון ששכב על הרצפה של החדר שלי שכל הגב שלו עם דם.
״אתה ידעת על זה משהו?״שאלתי את אלרואי שהרים את המלאכית שלנו שבכתה.
״כן,אבל הוא אמור לספר את זה״הוא אמר לי ונישק את ראשה של המלאכית שלנו שאנחנו חייבים למצוא לה שם.
״מלאך שלי״אמרתי לים והרמתי אותו עליי,מנשקת את ראשו ומלטפת את גבו לא משחררת אותו אפילו לדקה.
״אמא הצלחנו״הוא לחש לי והנהנתי,אני אוהבת את המלאך הזה ובכלל אני אוהבת את המשפחה שלי.
״תודה מלאך שלי״אמרתי לו והורדתי אותו ממני,מנשקת את פניו ולא מפסיקה לשנייה בודקת שהוא בסדר.
״מאיפה היה לך אקדח?״אלרואי שאל אותי כשים נכנס למקלחת ואני מבינה אותו כי גם אני חייבת לשטוף את עצמי מהיום הזה.
״זה סיפור ארוך״אמרתי לו והוא הנהן,מחזיר את המלאכית שלנו שנרדמה למיטה שלה ואני החזרתי את האקדח למחבוא שלו.
״שלום,זאת הגופה?״מישהו שנכנס לחדר שאל אותנו וצחקתי כי כל זה מצחיק אותי מדי,כי זה יכל להיגמר אחרת לגמרי.
״זאת לא גופה,זאת נבלה״אמרתי לו,הוא הנהן והרים את הזבל הזה מוציא אותו מהבית שלי.
״הרגת אותי״אפק אמר לי וצחק,צחקתי אחריו והרגשתי רע עם זה שכל המצב הזה מצחיק אותי כי אם לא הייתי חושבת על האקדח ואם אליאס לא היה יורה ברון הייתי מאבדת את שני המלאכים שלי.
״את לא צריכה להרגיש רע,את הצלת אותנו״אלרואי לחש לי כאילו הוא קלט על מה אני חושבת מבלי שאמרתי את זה.
״איך ידעת?״שאלתי אותו והוא חיבק אותי ושם את ראשו על כתפי וזה היה נעים,כל כך נעים שלא רציתי שזה ייגמר רק שהוא בגד בי בצורה הכי דוחה שיכולה להיות.
״אני מכיר אותך״הוא אמר לי ונישק נשיקה קטנה את צווארי ונכנס למקלחת לבדוק מה עם ים שלנו.
אנחנו בסלון כבר שעה בערך וכמובן שנרגענו מכל מה שקרה והתקלחנו ופתאום אליאס נכנס לבית והתיישב לידנו.
״דבר״אמרתי לו והנחתי את המלאכית שלנו על העגלה שלה והיא הסתכלה על כולנו עם עינייה הגדולות והיפות.
״אני שוטר סמוי,במשך השנתיים האלה טיפלתי בתיק של רון ואושרי רק שלא היו לי מספיק ראיות והמפקד שלי נתן לי הוראה שבפעם הבאה שאני רואה את רון עם אקדח או שהוא מאיים על חייו של מישהו יש לי אישור לירות בו״הוא אמר לנו והייתי בהלם,הבן-אדם הזה היה בבית שלי ולא שיתף אותי בשום דבר.
״למה לא סיפרת לי את זה?״שאלתי אותו בעצבים וכעסתי גם על אלרואי שידע את זה ולא חשב אפילו על לספר לי את זה,טוב אני לא באמת יכולה לכעוס עליו כי גם אני הסתרתי ממנו דברים.
״כי ידעתי כמה את בתוך הסיפור הזה מבחינה ריגשית ולא רציתי שהכל יהרס בגלל הרגשות שלך״הוא אמר לי וידעתי שהוא צודק,אם הייתי יודעת את זה הייתי רוצחת אותו בעצמי.
״נכון ותודה הצלת את החיים שלנו״אמרתי לו והוא חייך,אני אוהבת את אליאס אבל הוא לא היה צריך להסתיר ממני את זה.
פתאום איזה מישהו נכנס לבית שלנו ששוטר רודף אחריו והם רצו למעלה ובגלל שנלחצתי מזה החזקתי את המלאכים שלי בין ידיי כדי שהם לא יפגעו עד ששמענו ירייה מלמעלה ואת הבן-אדם שרדפו אחריו יורד למטה.
״איך ברחת?״אליאס שאל אותו ולא הבנתי מי זה,רק כשהרמתי את ראשי ראיתי שזה אושרי.
״הפתעה,חתיכת סמוי״הוא אמר לו וכיוון עלינו את האקדח שהיה בידו,אחזתי בילדים שלי יותר חזק ואלרואי שם את ידיו עלינו מראה לנו שהוא פה איתנו.
״מה אתה רוצה אבא?״אלרואי שאל אותו בעצבים,ים הסתכל עליי וידעתי שאני לא יכולה לתת לבן שלי לסכן את עצמו.
״לא ים,רק אמא נוגעת בזה אתה ילד״אמרתי לו בעצבים אבל בטון שרק שנינו נשמע.
״אמא,אבל הוא ייפגע בנו״הוא אמר לי וחיבק את רגליי,שאני מנסה להרדים את התינוקת שלי.
״לא זה לא ים,אני לא אתן לך בחיים לגעת באקדח זה מסוכן״אמרתי לו בעצבים,משוגע הילד שלי חושב שהוא צריך להיות גיבור ולהציל אותנו.
״טוב אמא״הוא אמר לי ונישקתי את ראשו,מביאה את התינוקת שלי לאפק שהתכופף אלינו וסימנתי לו שישב איתה מאחורי הספה וישמור עלייה והוא הנהן.
״בואי לפה״אושרי אמר לי ומשך אותי אליו מרחיק אותי מים ועוקף את אליאס ואלרואי שעמדו מולנו.
״תעזוב אותה״ים צעק עליו ובכה,אני שונאת שגורמים למלאכים שלי לבכות.
״ים תעלה למעלה אבא עוד מעט יבוא״אלרואי אמר לים וים רץ לחדר שלי ורק קוויתי שהוא לא יגע באקדח.
״אבא תשחרר אותה,אתה לא רוצח״אלרואי אמר לו בעצבים ואליאס הסתכל עליי מנסה להרגיע אותי.
אבל הוא לא יצליח כי אני בין זרועותיו של פסיכי שפעם מגן עליי ופעם מנסה לרצוח אותי והבן שלי הולך לעשות את טעות חייו.
״אלרואי,תשמור על המלאכים שלנו ואל תיתן לאף אחד לפגוע בהם״אמרתי לו והוא הסתכל עליי כאילו אני משוגעת.
״על מה את מדברת יפה שלי?״הוא שאל אותי בעצבים,לא מבין מה יש לי ומתקרב אליי ורק שראיתי את ים מתכוון לרדת למטה הסתכלתי עליו וראיתי את האקדח שלי בידו.
״אני יכולה ללכת לשירותים?״שאלתי את אושרי והסתכלתי על ים בלי שאף אחד ישים לב,מסמנת לו עם עיניי שיחזיר את האקדח.
״מה זה תוכנית לפי בקשתך?״הוא שאל אותי בעצבים והסתכלתי על ים לא מזיזה ממנו את מבטי כדי שהוא יבין שזה מסוכן.
״אבא תעזוב אותה,תיקח אותי אני אשם״הוא צעק עליו ואושרי התפרע וחנק אותי ופתאום נשמעה ירייה וידיו של אושרי כבר לא היו על צווארי יותר.
הסתובבתי אחורה וראיתי את המלאך שלי עם האקדח בין ידיו וישר רצתי אליו ולקחתי את האקדח מבין ידיו כדי שיחשבו שאני זאת שהרגה אותו ולא המלאך שלי כי אני בחיים לא אתן לו להסתבך.
פתאום נכנסו מלא שוטרים לבית שלנו וראו את אושרי על הרצפה בדיוק כמו שרון היה לפני שעתיים ושני שוטרים הסתכלו עליי וראו את האקדח בין ידיי.
״תעצרו אותה,היא רצחה אותו״שוטר אחד אמר להם והם משכו אותי למטה לקחו לי את האקדח מהיד ושמו עליי אזיקים.
״אמא לאאאאא״ים צעק עליהם וניסה לעצור אותם מלקחת אותי ממנו,אני מצטערת מלאך שלי אני לא יכולה לתת לך להיפגע.
״אני יכולה לחבק את הבן שלי?״שאלתי את השוטרים שהחזקו אותי ובאו להוציא אותי מהבית.
״כן״הם אמרו לי וחיבקתי את ים שלי ובכיתי ביחד איתו,סליחה אהובים שלי אבל אני מעדיפה לאבד את עצמי מאשר שהבן שלי יהיה מואשם ברצח.
״את לא עשית את זה״אלרואי אמר לי כשהוא התקרב אליי וחיבק אותי חזק.
״נכון אבל אני גם לא רוצה שהבן שלנו יהיה מואשם ברצח״אמרתי לו ונישקתי את שפתיו נשיקה מלאת עוצמה שלא יכולתי להפסיק.
״ביי מלאכית שלי״לחשתי לתינוקת שלנו שהסתכלה עליי עם דמעות בעינייה כאילו היא הבינה בדיוק מה הולך פה.
עכשיו אני פה עם שני המלאכים שלי כי הבינו שאני לא אשמה ושזאת הייתה הגנה עצמית וכמובן שלא קרה כלום למלאך שלנו כי למרות שהוא ירה באושרי והרג אותו הוא לא אשם כי הוא רצה לשמור על אמא שלו.
אומנם הייתי שנתיים בכלא אבל זה היה שווה את זה כי ככה הבינו שאני בכלל לא אשמה וככה הגנתי על המלאך הקטן שלי וגם הבאתי להם את הדיסק און קי שברק השאיר לי וכמובן שיש לי העתק למקרה חרום.
״איך הם?״אלרואי שאל אותי כשהוא נכנס לחדר שלנו,לא לא חזרנו אנחנו רק גרים כולנו ביחד.
״הם בסדר,קצת מותשים בגלל הבריכה״אמרתי לו והוא חייך את החיוך הגברי והיפה שלו שאני אוהבת יותר מדי,אבל לחזור להיות ביחד זה לא יקרה כי יש לו בת זוג.
היום היינו בבריכה ארבעתנו והיה כיף ללכת כולנו בתור משפחה מגובשת אלרואי,המלאך שלנו וקסם המלאכית הקטנה שלנו.
כן קראנו לה קסם כי היא הקסם שלנו וים הוא המלאך שלנו ואנחנו הכי מאושרים שיש לנו אותם.
״איך קארין?״שאלתי אותו כשירדנו למטה והתיישבנו על הספה,קארין זאת הבת זוג שלו היא ממש חמודה והיא תמיד באה לפה וישנה פה ולא משנה כמה שזה מפריע לי אני לא באמת יכולה להגיד לו משהו.
״בסדר,אני הולך להציע לה״הוא אמר לי והלב שלי נשבר לחתיכות,אבל זה בסדר אלה החיים שלו והוא יכול לעשות איתם מה שהוא רק רוצה.
״מזל טוב״אמרתי לו וחייכתי חצי חיוך,מסתירה את הדמעות שמאיימות להתפרץ מעיניי.
״תודה״הוא אמר לי,למה הוא נהיה יותר ויותר יפה מפעם לפעם?ולמה אני לא יכולה לשכוח אותו ולהמשיך הלאה כמו שהוא המשיך?ולמה אני כל כך אוהבת אותו?
״אני אעלה לאפק״אמרתי לו ועליתי לחדר של אפק שישב על המיטה שלו.
״מה קרה?״הוא שאל אותי כשחיבקתי אותו חזק וכל הדמעות התפרצו מעיניי כמו נחל.
אפק כבר בן 25 ואני מספרת לו הכל והוא מספר לי הכל כמו אחים וממש התחברנו ויש לו ארוסה שגרה איתנו שהיא ממש מתוקה.
״אלרואי וקארין הולכים להתחתן״אמרתי לו ולא יכולתי לעצור את הדמעות שזלגו מעיניי.
״דיי אחותי הוא דפוק,אבל את גם אשמה״הוא אמר לי ואני יודעת שאני אשמה הרי אני זאת שלא רציתי אותו למרות שסלחתי לו על כל מה שהוא עשה.
״נכון אבל זה לא משנה את זה שאני אוהבת אותו״אמרתי לו והוא חיבק אותי,מנשק את ראשי.
״אולי תעברי דירה עם קסם וים וככה לא תראי אותם ביחד״הוא אמר לי ואין סיכוי שאני מפרידה את הילדים שלי מאבא שלהם.
״נראה לך אפק?הם אוהבים אותו והוא אוהב אותם אני לא יכולה להפריד אותם ממנו״אמרתי לו והוא שוב נישק את ראשי,אני צריכה למצוא מישהו ודחוף רק כדי להוציא את אלרואי מהלב שלי ומהמחשבות שלי כי אני לא רוצה לעשות דברים שאני אצטער עליהם.

עולמות נפרדים:)Donde viven las historias. Descúbrelo ahora