אני ממש מחבב\ת אותך! - חלק 4

877 44 21
                                    

כשמרינט מיהרה לבית הספר בבוקר למחרת היא שכנעה את עצמה שאפילו אם היא שמעה את החתול השחור קורא לה מרי אתמול בלילה זה לא היה עניין רציני. זה לא שהוא לא ידע את השם שלה, ומרי היה שם חיבה שאנשים נתנו לה. כל מי שהיא מכירה בטח קרא לה מרי לפחות פעם אחת. אפילו אם היא חשבה שהדרך שהוא אמר את זה הייתה לה קצת מוכרת.

"היי אחות, תראי אותך, מגיעה בזמן והכל." אליה אמרה, מתגרה בה.

מרינט התיישבה לצד חברתה הטובה עם חיוך. התגובה שלה בטח הייתה משפיעה עליה אבל העובדה שלא היה נבל-על באותו הבוקר גרם לה להיות במצב רוח טוב.

"אני מניחה שלספור כוכבים באמת עוזר." מרינט אמרה בצחוק.

"בוקר טוב, מרי. את מרגישה טוב יותר?" אדריאן שאל בזמן שהתיישב מולה.

מרינט לא הייתה מסוגלת להתאפק וגוון ורדרד הופיע על לחייה. תשומת הלב שקיבלה מאדריאן הייתה נחמדה והעובדה שהוא דאג לה גרם לה להרגיש חמימות בפנים. אבל שם החיבה הזה... היא התנערה מעט. זה לא היה הזמן לחשוב על איזה חתלתול עם מסכה, אדריאן נתן לה תשומת לב.

"הא, כן, כלומר, עדיין הרגשתי קצת חלשה אחרי שעקרו מנבל-העל את הרשע, אבל אני חושבת שזה פשוט... זכרונות של הכאב או משהו." היא אמרה לחוצה.

היא נגעה בחלק האחורי של ראשה כשנזכרה. זה באמת לא כאב יותר, אבל היא הייתה יכולה לזכור את הכאב בצורה משמעותית.

"רואה? בגלל זה את צריכה להיות קרובה אליי כשנבל-על מופיע." אמרה אליה בנזיפה.

"את עוקבת אחרי נבלי-על במטרה לצלם אותם לבלוג החיפושית שלך. להיות קרובה אלייך רק יכניס אותה לסכנה גדולה יותר." נינו ציין.

"אני אגן עליה!" אליה אמרה, משלבת את ידיה.

"אני לא צריכה שיגנו עליי." מרינט אמרה, מזיזה את ראשה לצדדים לשלילה. למרות שהתייחסה לדברי חבריה כמשעשעים, היא לא אהבה שלאחרונה כולם מתייחסים אליה כמו לבובת זכוכית. היא הייתה החיפושית! היא הגנה על פריז כל הזמן, אז היא הייתה האחרונה שצריכה שיגנו עליה. כלומר, החברים שלה לא ידעו מזה, אבל עדיין.

"באמת?" אדריאן שאל.

"זאת הדרך שלך להציע להגן על מרינט?" אליה שאלה בגיחוך.

"כ-כלומר, אני אומר שזה פשוט הגיוני לרצות להגן על חברים שלך ושהחברים שלך יגנו עליך, זה הכל." הוא אמר, נראה קצת מבולבל.

משהו בסיטואציה גרם למרינט להרגיש לא בנוח. בדרך כלל החלימה שלה בהקיץ הייתה גורמת למרינט לשים לב להסמקה הקלילה שהופיעה על לחייו של אדריאן, אבל היא הרגישה רק אי הבנה.

זה היה כאילו היא חשה שיש משהו מעבר שהיא הייתה צריכה להבין בסיטואציה. זה כאילו שהיא מצאה רמז מבלי להבין מה הייתה התעלומה שהיא ניסתה לפתור.

אני ממש מחבב\ת אותךWhere stories live. Discover now