אני ממש מחבב\ת אותך! - חלק 5

830 49 14
                                    

אדריאן רתח מזעם, למרות שלא היה אפשר להבחין בזה מהסתכלות עליו. הוא היה טוב בהסתרת רגשות שליליים. הקרובים אליו היו יכולים להבין שמשהו לא בסדר בגלל הדרך שבה התנהג. שקט ומרוחק, הוא רק יכול היה להיות שקוע במחשבות, אבל כשהוא היה עונה, התשובה שלו הייתה קצרה.

הוא תהה איך כדאי לו לפנות למרינט לגבי ההתנהגות הפזיזה שלה. זה יהיה מוזר מדי אם הוא היה נוזף בה בתור אדריאן או שבתור חבר טוב שלה זה יהיה יותר הגיוני? אולי בכלל לפנות אליה בתור החתול השחור?

"אני נשבעת, אני לא יודעת מה אני הולכת לעשות איתך אחות! את גורמת לי למות מדאגה. מה לא בסדר איתך?!" אליה צעקה כשמרינט הופיעה בכיתה.

אליה עטפה את חברתה בחיבוק וכשאחזה בזרועותיה נעצה בה מבט זועם. אדריאן צפה במתרחש ממקומו ברגע שמרינט התכווצה ממבטה של חברתה. בשביל אדריאן זה היה קצת מספק לדעת שלפחות מישהו גרם לה להרגיש אשמה בגלל פעולותיה. הוא הופיע בכיתה כמה שניות לפניה וקיווה שהיא כבר חזרה.

"סליחה, אליה. זה פשוט שלא הייתי מסוגלת לשבת כאן יותר כשגברת בוסטייר הייתה יכולה להיות בסכנה." מרינט אמרה חלושות.

"אבל את לא גיבורת-על, מרינט. כולנו דאגנו לשלומך. אפילו אדריאן רץ אחרייך." אליה אמרה כשהיא מסתובבת ונועצת בו מבט. "אל תחשוב שאתה מתחמק מנזיפה."

אדריאן הפך לפתע מכועס למופתע ברגע שאמרה את זה. מרינט הסתכלה עליו עם עיניים פקוחות לרווחה והוא הרגיש מובך מכל מיני סיבות.

"אתה רצת אחריי?" מרינט שאלה, כמעט בלחישה.

"טוב, כן, לא רציתי שתיפגעי אז רציתי לנסות לעצור אותך מלהתרחק. אבל רצת מהר מדי ואיבדתי אותך." אדריאן הסביר.

"מה לא בסדר איתך?! היית יכול להיפגע. היית צריך להישאר כאן, כאן היה בטוח יותר." מרינט אמרה.

אדריאן בטח היה מרגיש אסיר תודה מכך שראה את הפנים המודאגות שלה או שהיה חושב שזה אירוני שהיא דאגה שהוא, גיבור-על, ייפגע, אבל הוא היה מעוצבן מדי בשביל זה. היא לא שמעה את עצמה? הנזיפה שהוא קיבל ממנה היא על מה שהיא בדיוק עשתה בעצמה.

"מרינט, אם את זוכרת, אני רצתי אחרייך. אחרי שכולנו אמרנו לך לחכות כאן ולתת לגיבורים לטפל בזה." אדריאן אמר.

הוא היה מוכן להרוס לעצמו את השם הטוב ולהראות כמה הוא כעס עליה. לנזוף במישהו, אפילו אם זה יהיה תלמיד, יכול להרוס את השם שלו, אבל הוא הפסיק להסתיר את הרגשות שלו.

"ומה אם יום אחד הם לא יופיעו?!" מרינט נשברה.

זה הפתיע את כולם וכולם השתתקו בפתאומיות. אליה נראתה הכי דאגנית מכולם. מרינט נראתה כאילו היא הולכת לפרוץ בבכי.

"מה אם יום אחד הם לא יצליחו להגיע בזמן? מה אם יום אחד הם לא יופיעו? אני לא יכולה לשבת ופשוט לחכות שהם יצילו אותנו כל הזמן." מרינט אמרה.

אני ממש מחבב\ת אותךWhere stories live. Discover now