הילדה שלי

פרק 75:

נ.מ נועה:
״למה אני צריכה להביא לך הסברים?״ אמרתי.
״את לא חושבת שאנחנו צריכים לנהל שיחה מנומסת בין גבר לאישה שהיה בינהם יותר מנשיקות או שאת מעדיפה שיהיה עלינו שמועות אם תמשיכי להתנהג ככה״ צעק עליי וכולם הסתכלו עלינו.
״ו? רק בגלל ששכבנו למה אני צריכה לתת לך הסברים? אתה לא הבן זוג שלי, יותר מזה, אתה לא קשור אליי בכלל, אז אל תתנהג אליי ככה״ אמרתי.
״מה?״ אמר.
״מה שהיה בינך לביני זה סטוץ לא יותר מזה, אתה לא יותר מקראש הילדות שלי שהשפיל אותי, התעלל בי נפשית, פגע בי כל כך הרבה פעמים, להמשיך עם זה? אז אל תאיים עליי בחיים שלך, אתה רוצה לעשות את זה בבקשה לך תספר לכולם, ותאמין לי שממש לא כדי לך להתעסק איתי, אם רציתם לדעת מה איתי אז אתם רואים, היו לי חיים נהדרים״ אמרתי ובאתי ללכת.
חכי שנייה״ אמרה נורית והסתובבתי אליה.
״את גם רוצה להביא לי סטירה בבקשה רק תעשי את זה בלחי השנייה אני לא רוצה סימן״ אמרתי והיא חיבקה אותי.
״מה את עושה?״ אמרתי.
״סליחה״ אמרה והדפיקות לב שלי האיצו.
״אני מצטערת שלא חיפשנו אותך, שלא הייתי שם כשהיה לך רע, כשהיה לך קשה, כשילדת, כשגילית שאת בהיריון, שענת התאבדה, שהיה לך קשה לנהל את החברה, ועל שהשארתי אותך לבד את הילדה שאהבתי כמו הבת שלי אני כל כך מצטערת נועה״ אמרה והרגשתי את הדמעות שלה על הכתף שלי והרגשתי שאני עומדת לבכות למה היא מתנצלת בפניי אני זאת שאמורה להתנצל.
״אני זאת שאמורה להתנצל למה את מבקשת ממני סליחה?״ אמרתי לה וחיבקתי אותה.
״את עדיין ילדה קטנטונת שלי, אני ידעתי את כל מה שקרה עם ענת ובכל זאת נתתי לך ללכת, אני מתנצלת תודה לאל שאת בסדר״ אמרה וירדו לי דמעות עליה ולא רציתי לעזוב אותה, אני תמיד אהבתי את נורית כמו אמא שלי וראיתי את אור בזווית עין שלי והתנתקתי מהחיבוק.
״אני צריכה ללכת״ אמרתי ובעיקרון ברחתי לחדר המתנה.

נ.מ אור:
באתי ללכת אחריה ואבא שלה עצר אותי.
״אתה לא תלך לבת שלי״ אמר ערן.
״אני צריך לדבר איתה״ אמרתי.
״אמרתי לך שאתה לא תלך, אמרת לי שאתה לא מכיר את הבת שלי אלון ומסתבר שלא רק אתה מכיר אותה אלה שגם הבן שלך הוא זה שגרם את כל הכאב והסבל של הבת שלי? אני רוצה שתלכו מכאן, תצאו מפה״ אמר ערן בכעס.
״אדוני אני צריך לדבר איתה אתה לא מבין, יש לך מושג כמה חיפשתי אותה?!״ אמרתי.
״לא חיפשת אותה יותר ממני היא לא רוצה לדבר איתך, אתה לא מבין?!״ צעק עליי ערן.
״גיסי, הוא צריך ללכת אל נועה״ אמרה מישהי שהגיעה עם ילדה בידיים שלה.
״את״ אמרה רוני.
״כן אני דודה של נועה, אני יודעת שכולכם בטח צריכים הרבה הסברים ואני אסביר לכם את המצב אז אני אתחיל מהסוף״ אמרה יסמין והתקרבה אליי.
״מה?״ אמרתי.
״זאת הילדה שלך״ אמרה יסמין.
״מה?!״ דפקנו צעקה ומזל שהיינו בקומה השנייה כי האורחים למטה מדברים ויש להם מוזיקה.
״כן, זאת הבת שלך, אחת הבנות שלך, קוראים לה נועם, אוריאן נמצאת עם נועה, גיסי, אני יודעת שאתה כועס עליו אבל אני אסביר לך את המצב אז אתה יכול לתת לו ללכת לדבר עם נועה?״ אמרה יסמין ובאותו זמן לא עיניין אותי כלום.
״את אומרת שהיא הבת שלי ושל נועה?״ אמרתי.
״כן, אתה לא רואה את העיניים שלה, יש לכם את אותו הצבע תסתכל קח אותה״ אמרה יסמין ופשוט התחלתי לדמוע שהילדה שלי הייתה בידיים שלי.
״נועה הייתה אמורה להגיד לך את זה והיא התכוונה לנסוע אחרי המסיבה לישראל ולדבר איתך, אבל היא לא חשבה שהיא תראה אותך פה, היו לי הרבה שיחות איתה, אז אני מבקשת ממך שכשתדבר איתה, תקשיב לה״ אמרה יסמין שניגבתי את הדמעות והיא לקחה את התאומה.
״תודה״ אמרתי ורצתי לקומה השלישית איפה שהחדר הלבשה של נועה.

נ.מ יסמין:
״נזוז למקום אחר?, בואו נישב בחוץ יש מזג אוויר נעים הקטנטונת הזאת צריכה לנשום אוויר נכון נוני?״ אמרתי לנועם שהתחילה לצחוק.
״כן, נלך אחריך״ אמרה ליאל עם הילדה שלה וכולם היו בשוק שלא ידעו איך להגיב לסיטואציה וישבנו בחוץ ואין שם אף אחד.
״ערן נועה סיפרה לך חלק מהסיפור אז אני אשלים לך את החלק השני בסדר?״ אמרתי שהוא ישב עם נועם ושני האחים שלו.
״אין בעיה״ אמר ערן.
״איפה להתחיל? נועה שהיא נסעה לארצות הברית זה היה כדי להעניש את ענת על שחטפה אותה וכמובן שבעזרתו של מייקל שהוא המורה המזכיר החבר הכי טוב של האבא המאמץ של נועה הם טיפלו במקרה הזה והם שלחו אותה לכלא, רוני כבר מכירה אותו״ אמרתי.
״נכון, הוא באמת כמו אח גדול בשביל נועה, שאני וריי היינו בארצות הברית ראינו במשרד שלו מלא תמונות שלהם ביחד״ אמרה רוני.
״מתי עשית את זה?״ אמר רועי.
״אחר כך תמשיכי יסמין״ אמרה רוני.
״בטח, לאחר מכן, בצוואה של אריק הוא הוריש לנועה את החברה, והיא לא רצתה שהעובדים יעבדו את העבודה שלהם בגלל שאריק נפטר אז היא לקחה על עצמה את החברה וכמובן בעזרתנו היא תפסה את העיניין והתחילה להרים את החברה״ אמרתי וערן כבר התחיל לבכות.
״איזה ילדה מדהימה היא אני עדיין כועס עליך שלא סיפרת לי״ אמר ערן.
״היא הייתה בהיריון לא רציתי להלחיץ אותה״ אמרתי.
״והיא לא ידעה שהיא בהיריון?״ אמרה נורית.
״לא, עד שהיא התמוטטה בחברה ושלחנו אותה לבית חולים ושם היא גילתה שהיא בהיריון בחודש השלישי, כמובן שדבר ראשון ששאלתי אותה זה מי האבא ושתלך לספר לו אבל היא הייתה עקשנית והיא לא רצתה להפריע לו בחיים והיא רצתה לגדל את הילדות לבדה, היא לא עשתה את זה כי היא הייתה רעה או חסרת רגשות רק בגלל שהיא אהבה אותו יותר מדי מכדי לעשות לו את זה ליפול על הקראש שלה שלא אוהב אותה ועוד שהיא מצפה לילד, היא הייתה רק בת 18 כשזה קרה, וכל התהליך של ההיריון לא הייתה לה פשוטה היא התרוצצה ממקום למקום והיא לא נחה ובנוסף והיא היא ילדה חודשיים לפני התהליך המשוער שלה והיא הייתה על כיסא גלגלים והיא סבלה מאוד, אני מצטערת שהיא לא הכירה לכם את האחייניות שלכן או את הנכדה, אבל תאמינו לי שאף אחד לא חווה את הסבל שהיא חוותה, אז לא אבקש ממכם לסלוח לה אלה פשוט לנסות להבין אותה״ אמרתי וחיבקתי את נועם שלעסה את האצבעות שלה.
״מאמי קטנה אל תאכלי את האצבעות שלך, הנה מוצצי״ אמרתי לה ושמתי לה את המוצץ בפה ונורית התקרבה אליי עם דמעות בעיניים.
״אני יכולה להרים אותה?״ אמרה.
״כן בטח״ אמרתי ונתתי לה את נועם והיא התחילה לבכות.
״אני לא מאמינה שהיא הביאה לאור שתי ילדות יפהפיות לבדה, יותר משאני כועסת על שהיא הסתירה את ההיריון אני כועסת שהיא הייתה צריכה לחוות את זה לבדה״ אמרה נורית שחיבקה את נועם.