דאגה

219 19 0
                                    

הוסוק רץ במסדרונות בית החולים כדי להגיע לחדר שבו הוחזק טאהיונג. עיניו התעוותו מעט בשלט של חדר V.I.P. אבל הוא משך בכתפיו ונכנס לחדר שבו עמדו רופא ואדם זר ליד טאהיונג.

"איך הוא?" שאל הוסוק אבל שני זכרים אחרים קימטו את מצחו בבלבול.

"אממ. אני הוסוק. האדם שהתקשרת אליו. מה שלומו?" הוא אמר בבושה בעודו נע לעבר טאהיונג שישן. הוא נאנח בהקלה כשלא מצא פציעות על גופו מלבד חבלה אדומה סגולה על רקתו. הוא ליטף בזהירות את העור ליד החבלה. ( רקתו- בראש ליד האוזניים )

"הוא בסדר. פשוט תת תזונה. הגוף שלו ממש חלש מסיבות לא ידועות. אני חושב שמשהו לא בסדר בגוף שלו... אבל אני לא כל כך בטוח לגבי זה... אחרת הוא בסדר ורק צריך טיפול ומנוחה. " הרופא הסביר בטון רגוע והוסוק הנהן אבל אז מבטו נפל על גבר אלמוני שעמד בצד השני של המיטה. הוא הצביע באצבעו כדי לחקור אותו.

"הו.. הוא האדם שלקח את מר קים לכאן. אתה יכול לקחת אותו הביתה ברגע שהוא התעורר." לאחר מכן, הרופא עזב, והשאיר את הוסוק והילד ההוא עם טאהיונג שישן בשלווה.

"היי. אל תדאג המכונית שלי לא פגעה בו. תודה לאל.. משכתי בלמים כשהוא נפל על הכביש. כשתפסתי אותו, הוא היה כל כך חיוור." מה לא בסדר איתו? הילד שאל גורם להוסוק להזעיף פנים עמוקות יותר.

"הוא פשוט דילג על הארוחות שלו. ובכן, תודה על המעשה שלך." אתה יכול ללכת עכשיו. אמר הוסוק בזמן שישב על כיסא צדדי. הילד השני ציחקק אבל הלך איכשהו.

הוסוק טפח על שערותיו של טאהיונג.. הוא הרגיש אשם שהוא היה צריך לגרום לו לאכול משהו. לאחר זמן קצר טאהיונג התעורר והם עזבו את בית החולים מכיוון שהם לא רצו יותר להישאר במקום מסריח.

ברגע שהם נכנסו לאחוזה, הם נפגשו עם בוס מאפיה זועם מכעס. הוסוק החזיק את זרועותיו של טאהיונג כדי לתמוך בגופו החלש ומישהו בהחלט לא אהב את זה.

"היי ג'יי קיי. אממ סליחה שלא יצרתי איתך קשר כי הסוללה של הטלפון שלי בגדה בי... כמו תמיד." אמר הוסוק בעודו מתקדם לעבר טאהיונג החדר שלו אבל ג'ונגקוק הלך מולם. הוסוק פחד שג'ונגקוק עלול לכעוס על טאהיונג אז הוא התחנן בעיניים כשטאהיונג הסתכל על הרצפה.

ג'ונגקוק נאנח לפני שהתרחק והתנפל על הספה בסלון. הוסוק הודה נפשית והמשיך ללכת לחדרו של טאהיונג. לאחר שהשכיב את הקטן על המיטה, שם על הילד כמה שמיכות רכות לגמרי שרק ראשו בצבץ ממנה, הוסוק עזב להביא לו קצת אוכל.

טאהיונג היה מבולבל עם מצבו השלם כיוון שהוא רק נזכר בנפילה על הכביש ובקול חריקת מכונית... הוא הסתכל על ידיו והזיז את רגליו כדי לראות פציעות אפשריות אך למרבה המזל לא הייתה אף אחת. הוא היה שמח אבל גם מבולבל. עד מהרה נכנס הוסוק לחדר, הניח כמה פירות על שידת הלילה ועזב לאחר שקיבל הזמנה של המנה האהובה על טאהיונג, כלומר ג'אפצ'ה.

למה אני אוהב אותך | TKWhere stories live. Discover now