לורה ~לואנרדו האם יתפתח בניהם משהו ,או שהכל יהיה היסטוריה ?
משונאים לאוהבים ?
לורה -הוא חטף אותי ,מתעלל בי, משחק בי ,בסך הכל רציתי לברוח מהחיים ,לא להיחטף בידי המאפיה .
אבל אני לא אתן לו את התענוג לראות אותי סובלת.
לאונרדו- אני אגרום לה להתחרט על כ...
הסתכלתי על עיניו של הדובי שלי ,הן נראות שונות ,נראה שמישהו החדיר לתוכו משהו. ההשתקפות שלי נראתה דרך העיניים שלו ניסיתי להוציא אותן ממנו זה היה קשה ,אבל הצלחתי . לפתע יצאו ממנו חוטי חשמל, זה מצלמה. אני פשוט בשוק ,הוא צופה בי כל שניה מאז שהגעתי לפה! אובססיבי מטורף הוא הולך לחטוף על זה . הוא רואה כל רגע שלי ,לא מגיע לי קצת פרטיות ?עד כמה בן אדם יכול להיות שפל כלכך ? אני רותחת מכעס . קמתי מהמיטה למרות הקושי, כואב לי ללכת אבל אני אראה לו מה זה. עליתי למעלה לכיוון חדרו. אף אחד לא ישבור אותי יותר.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
הוא יצא ממקלחת ,מגבת כיסתה רק את חלקו התחתון ושיערו הרטוב כפחם פרוע הוא חתיך. הוא הסתכל עלי במבט משועשע, נגעלתי ופחדתי ממנו אחרי הסימנים שהשאיר לי על הצוואר. לפתע הרמתי את קולי עליו וצרחתי עליו "באיזה רשות אתה מתקין מצלמות בחדרי שפל אחד ?" ההתחצפות שלי בוערת בתוכי. הוא התקרב אלי צעדיים מאיימים ,ומסתכל על חזיי אני בלי חזיה ,שיט. פתמותי זרקו מהפחד.
הוא לחש לי באוזן "פעם אחרונה שאת מרימה עליי את הקול ". התגרתי בו ושאלתי "אם ארים מה תעשה? ". הוא החזיר ;"אעניש אותך כמו שלא הענישו אותך אף פעם ,נסיכה". "כותונת הלילה הזאת מחמיאה לך." הבנתי למה הוא מתכוון ,סוטה מגעיל. סטרתי לו בחוזקה,הוא העיף אותי על המיטה ,פחדתי,נתתי לו ברך בין שני רגליו ,הוא נרתע לשניה והספקתי לקום ולברוח רצתי מהר לכיוון הסלון כואבות לי הרגליים ,נכנסתי לחדר כביסה התחבאתי פה זמן מה ואחר כך עליתי לחדרי בשקט ,נכנסתי מתחת לשמיכה ושקעתי לשינה עמוקה.
לאונרדו~ התלבשתי ,היא הולכת לחטוף על זה ,כפויית טובה ,אני אראה לה מה זה . עליתי לחדרה ,היא ישנה ,הבטתי בה. היא באמת ישנה גבותיה מקווצות נראה שהיא חזרה לעצמה סוףסוף, הרחתי את ריחה המדהים ונשקתי לקו הלסת שלה. לחשתי לה באוזן "העונש שלך מחר נסיכה".
למחרת ~ היום זה היום . מחסלים את הקאפו היפני ,חסר שמשהו השתבש. השעה 5:00 לפנות בוקר ,אני רענן מתמיד ,התלבשתי וירדתי למטה עניתי לשיחתו של ראיין, "אני מקווה שכל הצבא מוכן" פקדתי. "הוא מוכן", ראיין הגיב. "יופי." "אני לא רוצה שום תאונות ". "מי שבוגד תביא אותו אליי ,אטפל בו בעצמי."
