Larry Stylinson - I'm drowning 1

I'm drowning - 63

נק׳ מבט הארי :

ירדתי במדרגות רואה את אמא יושבת במטבח ושותה שתייה חמה , בלעתי רוק ונשמתי עמוק לפני שהלכתי אליה
״בוקר טוב״ אמרתי והיא זקפה לעברי את גבותיה ולפתע חייכה
״בוקר טוב גם לך״ היא אמרה ולקחה לגימה מהשתיה שלה ומיד לאחר מכן היא צחקה והביטה בי
״מה ?״ שאלתי וישבתי בכיסא שבפינת האוכל בזמן שהסתכלתי עליה
״מה קשקשת על עצמך ?״ היא צעדה לעברי ועם האצבע שלה ניסתה כנראה למחוק משהו שנמצא מעל השפתיים שלי , ציירו עליי ? לעזעזל אני חושב שאני יודע מי צייר עליי
״זה כנראה לואי..״ מלמלתי והיא הביטה בי חסרת הבעה ולפתע נאנחה והתיישבה בכיסא שלצדי
״הלואי הזה..״ מלמלה בלי ליצור קשר עין ״והבחורה החמודה בעלת השיער הארוך .. כמה זמן הם מתכוונים להיות פה ?״
משכתי בכתפיי ״כמה שצריך״ אמרתי , אני בעצמי לא יודע
״ומה הקטע שלך עם לואי הזה ?״ שאלה
״אני לא מתכוון לדבר איתך על זה״ אמרתי והסתכלתי לצד השני
״אני אמא שלך , איפה הימים שהיית מספר לי הכל ?״ היא שאלה והיה לה חצי חיוך , נאנחתי ושילבתי ידיים על השולחן , היא לא אוהבת את העובדה הזו שאני גיי , היא עדיין מנסה להכחיש את זה בפני עצמה וזה מה שמכעיס אותי ביותר
״טוב... אנחנו יוצאים כרגע״ אמרתי
״וזה ילך רחוק לדעתך ?״ מיהרה לשאול וגלגלתי לעברה את עיניי
״איפה החבר שלך בכל אופן ?״ שאלתי משנה את נושא השיחה
״הוא אבא שלך , אל תגיד חבר שלך״ היא אמרה ונחרתי בבוז ״והוא יושן . אז הלואי הזה , כמה רחוק כבר הלכת איתו ?״
״לקרנבל , זה ממש רחוק , כמעט שעה נסיעה״ אמרתי בציניות והיא החלה לצחוק
״הארי ברצינות״ אמרה ונאנחתי בייאוש מביט בה , למה היא מתכוונת עד כמה רחוק ?
״מה זה משנה ? לא באמת אכפת לך״ אמרתי והיא מיד זקפה את גבותיה
״ברור שאכפת לי !״ היא אמרה ונתנה דחיפה קלה לכתפי ״הפעם היחידה שבאמת דיברתי עם הבחור הקטן זה היה שהוא ניסה להתחיל איתי... כמעט הפיל אותי מהכיסא״ היא אמרה כבדיחה גורמת לי לצחקק
״תרצי להכיר אותו ?״ שאלתי ולרגע רציתי למחוק את השאלה הזו
״אתם יוצאים יחד ?״ שאלה ונשכתי את שפתיי מרגיש את לבי מחסיר פעימה והנהנתי
״כן , אנחנו יחד״ אמרתי בקול מעט חלש
״אז אני אכיר אותו , אני אכין ארוחת ערב מחר ונשב כולנו מסביב לשולחן יחד״ היא אמרה ושילבה את אצבעותיה בתוך אחת השנייה ״אף פעם לא סיפרת לי על אף בן זוג שהיה לך״ היא אמרה והסיטה את שיערי מאחורי האוזן כאילו ואני ילד קטן
״כי זה לא היה מוצא חן בעינייך..״ מלמלתי מביט בה ומבטה נראה אשם
״הארי , מתוק אני .. אני יודעת שאני יכולה להיות קשה בקטעים כאלה אבל זה רק כי אתה הבן היחיד שלי , תמיד דמיינתי אותך עם נשוי לאישה ושלוש ילדים ולא עם-״
״עצרי פה״ קטעתי אותה והבטתי בה בעיניים פעורות ״חתונה וילדים ?״
״טוב... כן״ משכה בכתפיה ואני גיחכתי
״אני לעולם לא אתחתן״ אמרתי והיא גלגלה את עינייה
״כל אחד מגיע לשלב בחיים שבו הוא רוצה להתחתן״ אמרה
״אני לא״ אמרתי במהירות והיא צחקה
״זה מה שאתה אומר עכשיו״ היא מלמלה , נאנחתי ולפתע היא הניחה את ידה מסביב כתפיי ״התגעגעתי לשיחות שלנו יחד , אתה יודע ?״
״מה עצר בעדך לדבר איתי ככה ?״ שאלתי בחיוך סקרן והיא משכה בכתפיה ונשענה עם המרפקים על השולחן
״אתה היית תמיד תוקף במילים .״ אמרה והשפלתי את מבטי ״אז בקשר לארוחת ערב מחר״ שינתה את הנושא
״למה שלא תזמיני גם את ג׳מה ?״ שאלתי מיד לא שולט במילים שיצאו מפי אך לא התחרטתי על כך
״את .. את ג׳מה ?״ שאלה והנהנתי ״לא ראיתי אותה המון זמן .. לפי מה שידוע לי היא בקולג׳ אז אני לא בטוחה שהיא תוכל להגיע״
״אני אבוא לאכול עם כולם מסביב לשולחן רק אם היא תהיה״ אמרתי ואמא הביטה לנקודה באוויר ולפתע הנהנה וחייכה
״זה יהיה נחמד כולנו יחד שוב״ אמרה והסתכלה עליי ״אנסה להשיג אותה״
״אוקיי״ אמרתי בחיוך קטן והשפלתי את ראשי , היא תצטרך לבקש מאבא את המספר ושהוא יהיה חשוד היא תדע שמשהו לא בסדר
״בוקר טוב..״ שמעתי את קולה של סילבר והסתכלתי עליה , השיער שלה מבולגן והיא משפשפת את עיניה
״בוקר טוב״ אמא חייכה לעברה
״איפה נייל ?״ סילבר שאלה והסתכלה מסביב
״הוא הלך , הוא יחזור עוד מעט״ אמא אמרה , סילבר לרגע הביטה בי אך מיהרה להסתכל לעבר מקום אחר והלכה למטבח , קמתי מהכיסא ומיד הלכתי למטבח נעמד עם גבי כנגד השיש וסילבר לקחה חלב מהמקרר והתעלמה מהנוכחות שלי
״סילבר , בקשר ללואי..״ מלמלתי והיא לקחה כוס זכוכית עגולה
״אתה לא תצליח לשכנע אותי שזה לא אמיתי , אני לא משוגעת.״ אמרה בלי להביט בי ומזגה חלב לתוכן הכוס , הנהנתי פעם אחת והסתכלתי עליה
״אני רציתי להגיד משהו אחר לגמרי״ אמרתי מנמיך את קולי , היא לקחה את הכוס למיקרו וחיממה , עומדת ממול ומחכה שייגמר הזמן
״מה ?״ שאלה
״אל תהיי אליו כזו כלבה״ אמרתי והיא מיהרה להסתובב ולבוא לעברי
״הוא כמעט הרג אותי !״ לחשה אך קולה היה תוקפני , היא עושה דרמה מכל דבר
״הוא לא פגע בך״ אמרתי והיא התקרבה יותר
״הוא התכוון ! אני לא מאמינה שאתה פאקינג בצד שלו ! לך זדיין !״ היא כעסה והמיקרו צפצף אז היא נתנה לי מבט אחרון לפני שהסתובבה לקחת את כוס החלב החם שלה , היא ערבבה , נאנחתי וגלגלתי את עיניי
״הוא לא גרם לך שום נזק״ אמרתי והיא שוב הסתובבה אליי
״אני חלמתי שהוא מטביע אותי ! והחרא בזה זה שזה הרגיש אמיתי ! פשוט לך זדיין ! הלואי הזה מפלצת״ אמרה ומיד אחזתי חזק במפרק ידה והמבט שלה נעשה למעט מפוחד , הסתכלתי עליה והכעס בער בגופי
״בחיים שלך אל תגידי את זה״ קולי לחש אך היה מאיים , היא הביטה לעיניי אבל לא הגיבה , יכולתי לראות אותם בוהקות כמו ניצוצות של כוכבים ולאחר כמה שניות היא הנהנה וניסתה להתרחק , שעזבתי את ידה היא פשוט הלכה במהירות ולפני שהספיקה לעלות במדרגות נייל לואי ונוי נכנסו , היא רצה לנייל וחיבקה אותו ויכולתי לראות את גבה רועד , שיחררתי אנחה וגלגלתי את עיניי , היא כלכך דרמטית מפונקת בת זונה , פאק . שתמשיך לבכות כמו כלבה
״בייב מה קרה ?״ נייל שאל אותה , אמא לפתע באה אליי והניחה את הכוס בכיור
״אלך לדבר עם אביך על ג׳מה , אין סיכוי שאוותר על ארוחת ערב כזו״ אמא קרצה ופרעה את שיערי ומיד הלכה , העברתי את אצבעותיי בתוך שיערי לאחור לסדר מחדש ויכולתי לראות את לואי ונוי באים לעברי
״הארולד !״ לואי קרא ומיד חיבק אותי חזק ולבי החסיר פעימה , כרכתי את זרועותיי מסביב גופו הקטן והבטתי בנוי שהסתכלה על סילבר ועשתה לי מבט שואל , הנדתי בראשי מנסה לסמן לה ששום דבר לא קרה , לואי התנתק מהחיבוק והביט בי בחיוך גורם ללבי לפעום בחוזקה ולחיוך לא מוסבר לעלות על פניי
״הארולד , כל הדרך אני ונוי התווכחנו על שמך״ הוא אמר ושילבתי את ידיי מקשיב לדבריו ״זה הארולד או אדוארד ?״ צמצמתי את גבותיי מביט בשתיהם אבל הם היו בציפייה לתשובתי . הם לא יודעים שהשם שלי הוא הארי ? אני חשבתי שהארולד ואדוארד אלה רק כינויים
״זה הארולד״ אמרתי מביט בהתרגשותו של לואי וחייכתי מזה
״אמרתי לך !״ הוא צעק
״מה... הוא אמר את זה כי הוא מחבב אותך יותר !״ היא צעקה ולואי הוציא לעברה לשון ואז חייך אליי גורם ללבי לפעום בחוזקה , הוא צעד לעברי וכרך את זרועותיו מסביב צווארי ואני מניח שעמד על קצות אצבעותיו , כרכתי יד אחת באגנו והשנייה ליטפתי את פניו והבטתי לתוך שתי היהלומים הכחולים שלו , נפרק מעצמי , ממנו , הוא מביס אותי במבט , אני... זה נורמלי ?
״התגעגעתי אליך הארולד״ הוא לחש ומיד נישקתי את שפתיו חש את הנפילה הנפשית שטילטלה את חושיי וגררמה לי להתרסק , למענו , הנשיקה הזו סחפה אותי למקומות שלא הכרתי ולא ידעתי שקיימים , אף פעם לא הרגשתי את הרצון להרפות , לא רציתי בכך , זה לא היה בכלל אופציה .