4-אלה

2.5K 68 4
                                    

״את לא יכולה לעבוד כאן יותר. אני מצטער״ המילים של הבוס שלי לשעבר חוזרות לראשי פעם אחרי פעם בחצי שעה אחרונה.
הייתי העובדת הכי טובה שלו. מה גרם לו לפטר אותי? ויותר מזה. מה אני הולכת לעשות עכשיו? אני לא אוכל להשיג מספיק כסף כדי לשלם את החשבונות החודש רק באמצעות העבודה היחידה שיש לי כרגע אחרי שפיטרו אותי מהעבודה השנייה. מה אני הולכת לעשות?

צלצול הפלאפון נשמע והעיר אותי מהמחשבות שלי. זה הבוס מהמסעדה השנייה. המשמרת עדיין לא התחילה. יש עוד שעתיים עד שאצטרך ללכת. למה הוא מתקשר?

״הלו?״ אני ספק אומרת ספק שואלת כשאני עונה לפלאפון. הידיים שלי רועדות. רק שהוא לא יפטר אותי גם. ״היי אלה, זה מני, בשל קיצוצים אני אצטרך לפטר כמה עובדים ואת בניהם. סליחה אבל לא אוכל לקבל את שירותייך יותר. בהצלחה בהמשך״ מני אמר.

לא הוצאתי מילה. לא הצלחתי לפתוח את הפה כדי למחות. אבל לא היה לי זמן. הוא ישר ניתק את השיחה.

הרגשתי שאני לא יכולה לנשום. האוויר לא מגיע. אז ככה מרגיש התקף לב? זה בכלל התקף לב? עדיף לי למות ממנו אם זה התקף לב. איך אני יכולה לחיות ככה עכשיו? לקח לי מלא זמן למצוא עבודה. וביום אחד מפטרים אותי מ2? איך זה הגיוני?

נפלתי לרצפה באפיסת כוחות והמשכתי לחשוב תוך כדי בכי. זה לא יכול להיות צירוף מקרים. זה מתוכנן. תנסי לחשוב אלה. מה יכול לגרום לפיטורים האלה?

ואז. כמו אסימון שנופל זה הכה בי. קול

למה? למה הוא עושה את זה? מה עשיתי לו? אני בסהכ הכל רוצה לחיות כמו בן אדם רגיל. והוא רק מנסה להכאיב לי כל הזמן. האם האגו שלו ככ גדול שרק בגלל שאני לא נכנעת לו הוא עושה את כל זה? האם הוא לא יודע שיש לי אחים להאכיל בבית?

אני לא אכנע לו. לא בלי מלחמה.

הלכתי למרכז. למצוא עבודה חדשה. אך נחשו מה? כל מקום שהלכתי אליו לא רצה בי. ולא מההתחלה. רק אחרי שאמרתי את השם שלי. צירוף מקרים? או שקול פשוט בן זונה מפונק ומפגר.

במשך שעות עברתי בכל חנות וחנות, מסעדה ומסעדה, אפילו הצעתי את שירותיי בתור מנקה. אבל אף אחד לא התעניין בי אחרי שהבין מה השם שלי. איך הוא עשה את זה? כמה כסף היה צריך להוציא בשביל זה?

כבר אין לי כוחות. אני לא יכולה לסרב לו יותר. אני צריכה לעשות את זה בשביל האחים שלי. מגיע להם יותר.

הוצאתי את הפלאפון ושלחתי לו הודעה.

אני: ״אני מסכימה, ניצחת.״ (20:45)

ולהפתעתי הרבה. הוא ענה מהר מאוד.

קול: ״את מסכימה למה?״ (20:46)
אני: ״אתה יודע למה.״ (20:46)
קול: ״בטח שאני יודע. אבל אני רוצה שתגידי את זה. שתדעי את זה. שתביני את זה.״ (20:47)
קול: ״למה את מסכימה? תגידי את זה.״ (20:47)

לקחתי אוויר. אני לא מאמינה על עצמי שאני הולכת לכתוב לו את זה. שאני הולכת לקבל את זה. אני שונאת אותו. מכל הלב. אני יןדעת בדיוק מה הוא רוצה שאני אגיד. וכדאי שאתחיל להתרגל לזה. לעשות בדיוק מה שהוא רוצה.

אני: ״אני מסכימה להיות השפחה שלך.״ (20:49)

זהו. הוא ניצח. כמו תמיד. זה נגמר.

————————————————

אז... מה אומרות על הספר? אשמח אם תגיבו לי אם להמשיך או לא.

כנועה בשבילוWhere stories live. Discover now