פרק 1

44 5 4
                                    

תהנוו xx 

" ילדים , ברוכים הבאים לואי . הוא נשאר איתנו מעתה ואילך . " דס הציג את לואי לילדים בבית היתומים ,        " תראה לו מסביב , איך לעשות דברים" הוא הניח יד גדולה ומחוספסת על גבו של לואי ודחף אותו קדימה מ עט לבר נייל, ליאם , גנה , מרי ותומס . לואי אחז בחוזקה את התרמיל שלו , מפחד שיאבד את כל הבגדים שקיבל עמו פעם הקודמת , כשהתיק נחטף מידיו והוא נאלץ להתחיל לחפש בגדים כל פעם מחדש . 

דס עזב , נייל הושיט את ידו " אני נייל " הוא אמר , לואי לחץ את ידו ביד רועדת . נייל ניסה לחייך , אבל הוא פשוט היה עצוב שלואי הוא עכשיו חלק מהקרקס של דס . לואי משך את ידו אחורה ואחז בשרוולו , ליאם הושיט את ידו החוצה " אני ליאם , קדימה אני אראה לך את המיטה שלך." 

לואי הנהן והלך אחריו בשקט , הילדים עקבו ממש מאחור . הם נכנסו לחדר הבנים , ליאם הצביע על מיטה ריקה " הינה המיטה שלך." 

לואי הניח את התיק שלו והסתכל סביב החדר ; זה נראה צבעוני אבל חסר חיים . הוא ישב על המיטה והרים את מבטו אל הילדים , כשאחת הבנות ניגשה אליו . " אני מרי , ואני מאחלת לך שתצא מכאן מהר ככל שתוכל " 

" מרי אל תפחידי אותו. " ליאם נזף קצת , מרי גלגלה את עיניה , " קדימה , הוא יצטרך להתמודד עם זה בכול מקרה . הוא אחד מאיתנו עכשיו ואנחנו הולכים לעבור את אותו . "

" בלי לקלל " נייל כיסה את אוזניו של אלכס . 

מרי שילבה את ידיה והחזירה את תשומת ליבה ללואי . " בכול מקרה , אם הייתי במקומך , הייתי ממריא לפני שתהיה לו הזדמנות להכיר אותך באמת . , היא לקחה כמה צעדים אחורה ונשענה על הקיר , חציה על קרסוליה 

"אני גנה . אני מקווה שתמצא את הדברים הטובים בלהישאר כאן" הילדה השנייה חייכה ללואי חיוך רך . , לואי החזיר חיוך ברכות , שנעלם במהירות כשמרי גלגלה את עיניה " אין שום דבר טוב בלהישאר כאן ." 

ליאם הניד בראשו והתיישב ליד לואי , מניח את ידו על זרועו , " היא מגזימה , אתה תהיה בסדר ." 

לואי הנהן וחייך חצי חיוך , נייל חייך אליו " אתה לא מדבר הרבה , נכון?" לואי הרים את מבטו אליו עם סומק רך על לחייו " ל-לא , לא הרבה " מנענע בראשו . 

" זה בסדר . אני חושב שאתה פשוט בישן כי אתה חדש , אבל אתה תיפתח אלינו ." נייל אמר , לואי הנהן לעברו בחיוך , " כן בסדר ." 

" אני רעב . אנחנו יכולים ללכת לאכול ארוחת צהרים עכשיו??" תומאס הרים את את מבטו אל נייל , נייל הינהן ובילגן את שערו ברכות , " בטח. בוא נלך לאכול , הארי אמר שהוא יבשל לנו היום ."

מבעד לחושך - לארי סטיילינסוןWhere stories live. Discover now