פרק 36 - מלח:

6.9K 436 279
                                    

נקודת מבט ולנטינה:

״אתה פאקינג אדיוט, אמרו לך את זה פעם?״ אני יורה בחזרה אל אייס במהלך ארוחת הבוקר. לא הפסקנו לריב לדקה אחת, שנינו טעונים בטירוף אחד על השני.

״פאקינג ביקשתי מלח, מה קשור אדיוט?!״ הוא נוהם בחזרה, מחזיק את המבט שלי בעיניו. אני מגלגלת את שלי ״תבקש יפה זה לא פאקינג כואב״

״מה עובר על שניכם אלוהים?!״ אמה קוראת ביאוש ומעבירה אליו את המלח. היא מביטה בשנינו בעיניים דואגות ״למה הפכתם לחתול ועכבר? פיספסנו משהו?״

מאורו מרים גבה מהצד השני של השולחן, מעביר את המבט שלו אל אייס לפני שמחזיר אליי.

״אייסי החליט להתנהג כמו זקנה ממורמרת שלא הצליחה להתחתן אז היא חיה עם חתולים למשך שארית חייה״

״פאק!״ הוא נוהם ומכה את השולחן ״כדאי לך לעצור נסיכה מפונקת, או שאני פאקינג-״

״די כבר!״ אמה קוראת בכעס ונעמדת ״אתם בלתי נסבלים ככה!״

אני שולחת מבט רצחני לעבר אייס שמשתקת ומחזיר לי מבט רצחני משלו. אמה לוקחת את צלחת האוכל שלה ביחד עם כוס הקפה ומביטה במאורו ״בוא מאורו, נשאיר אותם לריב לבד ונלך לאכול בגינה הגדולה שלמטה. יש לי כבר כאב ראש...״

הם נעלמים מהקומה בזמן שאני ממשיכה לאכול את החביתה שלי ולהתעלם משומר הראש האדיוט שלי שנושם לידי. אני נשבעת שהוא נושם בכוונה כי לעצבן אותי.

אני מסיימת לאכול ולוקחת שלוק ארוך ואחרון מכוס הקפה שלי, אוספת את הכלים שלי ומניחה אותם בכיור. כשאני מסתובבת גוף גדול פוגע בי ומצמיד אותי אל השיש שמאחורי.

״מה אתה חושב שאתה עושה חתיכת דביל?״ אני נוהמת אליו. העיניים שלו מביטות בשפתיים שלי בתאווה, הידיים שלו תופסות את השיש מאחורי וכולאות אותי.

״את פאקינג מעצבנת נסיכה מפונקת, את מוציאה אותי מדעתי. אני מרגיש שאני הופך למטורף בגללך״ הוא מסנן בעצבים.

אני מרימה את היד שלי ומבלי לחשוב יותר מידי, סוטרת לו בחוזקה. הלחי שלו הופכת לאדומה ועיניו האפורות עולות כדי לפגוש בעיני, זעם נשקף מתוכן.

״אני שונאת אותך״ אני מסננת והוא מחייך חיוך קר ״גם אני שונא אותך נסיכה״

נסיכה?

״לעזאזל עם הכל״ הוא פולט מפיו שנייה לפני שהשפתיים שלו מתרסקות על שלי בעוצמה. המוח שלי מאבד את כל המחשבות, מתרוקן לחלוטין. הידיים שלי עולות מעצמן אל החזה שלו, נחות שם כאילו זה היה מקומן מאז ומעולם.

אייס מעמיק את הנשיקה עוד יותר, נלחם איתי על השליטה בה ומנצח. אני הופכת לג׳לי, משאירה את עצמי נתונה להחלטותיו.

כשאנחנו מתנתקים, שנינו מתנשמים בקול רם. העיניים שלו פוגשות את שלי בעוד פניו נשארות קרובות אליי.

״אתה..״ אני לא מוצאת את המילים, שוב, בדיוק כמו אותו היום בחדר הכושר. מעולם לא נתקלתי בעבר במצב שבו לא ידעתי איך להגיב או מה להגיד.

מה הוא עושה לי?

״נסיכה״ הוא מוציא מפיו בצורה כל כך סקסית ״אני לא מהטיפוסים שמבקשים רשות. אני לוקח. ואני הולך לקחת לעצמי כל חלק בך. את מבינה?״

מה?

״על מה אתה מדבר?״

״אני לא אתן לאף בן זונה לגעת בך, נמאס לי להלחם ברצון הזה. אני צריך אותך לעצמי, אני צריך אותך כל כך פאקינג חזק אבל זה לא משהו שאת כבר לא יודעת. את גרמת לזה, תתמודדי עם ההשלכות המזוינות״

״גם אני לא חולקת אייס״ אני עונה בחזרה. אם הוא רוצה להפוך את הדבר הזה בינינו למשהו אקסקלוסיבי זה צריך להיות הדדי, מה שזה לא יהיה.

אנחנו בכלל לא הגדרנו את מה שקורה כאן. הוא מתכוון להיות היזיז שלי? כי בהחלט אין לי בעיה לדבר הזה. המשיכה שלי אליו יותר מידי חזקה.

״מקובל״ הוא עונה בקול צרוד שגורם לבטן שלי להתהפך. מה עובר עליי? למה הוא משפיע עליי ככה?

אלוהים ולנטינה פאקינג תתאפסי. קיבלת את מה שרצית, הצלחת לשבור אותו. עכשיו את צריכה להשתמש בזה ולהוציא את התוכנית שלך לפועל בדיוק כמו שרצית מלכתחילה.

הוא נשאר צמוד אליי, עיניו נראות כאילו הוא שבוי בתוך טראנס, מהופנט לחלוטין מהסיטואציה. אני לוחצת מעט את הידיים שלי על החזה שלו ודוחפת אותו אחורה בעדינות.

הוא מאפשר לי לדחוף אותו ולוקח צעד אחורה, מביט בי ואומר כל כך הרבה ללא מילים. אני מביטה בו פעם נוספת לפני שאני נכנסת אל החדר שלי ונועלת את הדלת מאחורי.

הגב שלי צמוד אל הדלת בזמן שאני נופלת על הרצפה, מביטה בה ומנסה להבין מה לעזאזל קרה לי עכשיו.

אני מתחרפנת. למה אני מגיבה ככה בגלל נשיקה מטומטמת? זאת רק נשיקה. אלוהים והמילים שהוא אמר לי אחר כך...

לא. אני מבלבלת את עצמי, הוא לא רוצה שום דבר מיוחד, בטח רק לשכב איתי כמו כל הגברים. הוא רוצה את הגוף שלי, את היופי שלי, את הכוח שאני מייצגת. כמו כולם.

אני צריכה להתאפס על עצמי ומהר, אבל איך אני אעשה את זה כשמספיק מבט אחד מהצד שלו ואני פאקינג מאבדת כל כיוון הגיוני?

אני צריכה להיעלם לכמה שעות, לנקות את הראש, כמה שיותר מהר.

Powerful games [3]Where stories live. Discover now