Just friends?

•פרק 18-כל אחד והזמן שלו•

(לכל הקוראים/קוראות המתוקים ומתוקות מצטערת על הפרק הזה ׳יהיה רשום מתי להפעיל את השיר למעלה׳)
נ.מ-ברנדון
עינייה נעצמו גופה עוד שנייה החליק מידיי ואני מרגיש הבן אדם הכי חרא שנוצר.
״אני מקווה שתישרף בגיהנום מייק״ אמרתי לאבי שהדופק שלו הפך לחלש וחלש יותר מרגע לרגע.
״אל תדאג אני והשטן ניהיה חברים הכי טובים״ הוא מלמל בקול צרוד ושנייה לאחר מכן נשמתו יצאה מגופו.
״היילי!!״ קול נשמע מבעד לעשן שבמסדרון ואדם צץ מתוכו,רק לא הוא..
״ידעתי! ידעתי שאתה חדשות רעות כוסעמק!״ הוא נהם ודחף אותי לאחור כשהיילי מונחת על כיסאות ההמתנה.
אוקי נשבר לי מהילד הזה.
״תקשיב אחי אתה עובר כל גבול״ אמרתי והטחתי את אגרופי בפניו והוא עף אחורה.
״אדם!!!״ צרחתה של היילי נשמעה והיא התקדמה אליו עם דמעות בעינייה,מתי היא התעוררה לעזאזל?
״היילי אני-״
״תשתוק!! פאקינג תשתוק רוצח!!!״ אף אחד לא עומד לקרוא לי רוצח.
״תקראי לי ככה עוד פעם!״ צרחתי וכיוונתי אלייה את האקדח
״אתה לא תירה בי ואתה מודע לזה״ אמרה והתרוממה אל מול פניי ממש לא אכפת לה למות אה?
׳אבל לך אכפת׳ שתוק שתוק מוח מעצבן
צפצופים התחילו להישמע מחדרה של מיקה ומלא רופאים נכנסו לשם במהירות הבזק.

נ.מ-מיקה
האור הזה..האור המפתה הזה...אני לא יכולה להתאפק יותר..
התחלתי לרוץ בחוזקה לעבר האור..
אני רק רוצה לראות את אמא שלי סוף סוף.
מלא דמויות נעמדו סביבי ונעצרתי במקום.
״מיקה..״ אדם?
״מיקה..״ רוי?
״מיקס...בבקשה תקומי אני לא יכולה לאבד אותך!״ לא הצלחתי לענות. פתחתי את פי אך כלום לא יצא
״מיקה בבקשה אל תוותרי על הכל אל תוותרי עלינו..״ קולה של החברה הכי טובה שלי והבן אדם הכי משמעותי בחיי נשמע שוב.
צפצופים נשמעו באוזניי
״מיקה!! מיקה בבקשה אל תעזבי את שומעת אותי?״ כן כן היילי..אני שומעת אותך.
״אני אוהבת אותך מיקה בבקשה תחזרי!!״
״אני אוהבת אותך היילי.״ רגלי דרכה באור ועיניי בהקו.

נ.מ-היילי
״לא!!! לא אתם חייבים לעשות משהו!! אני לא יכולה לאבד אותה!!!״ קרסתי על הרצפה ושיחררתי את כל רגשותיי החוצה.
איבדתי אותה. פאקינג איבדתי אותה. לא חשבתי שלעולם אאבד אותה. לא בגיל כזה.
יצאתי מהבית חולים בריצה לשום מקום.
_____________________________
כעבור שלושה ימים.
נ.מ-היילי
״שלום לכולם היום באנו לכבד את מותה של מיקה ג׳יילס״ החזקתי דמעותיי בפנים חזק.
״עכשיו הילדה שהייתה הבן אדם הכי קרוב אל ביתי תעלה לדבר נבקש את תשומת לבכם.״ אמר אבייה של מיקה.
״היילי..תעלי בבקשה..״ אמר בפנים שבורות והנהנתי.
(תפעילו את השיר)
״מיקה..הייתה הבן אדם הכי חשוב לי בעולם הזה. בן אדם שיכולתי לסמוך עליו בכל דבר. לעולם לא הייתה מאמינה בצמד המילים ״בלתי אפשרי״ ותמיד הייתה עושה אותי הבן אדם הכי מאושר שקיים. אם זה היה תלוי בי הייתי שונאת את עצמי עד עמקי נשמתי עכשיו שהדבר האחרון שהספקנו הוא לריב. אבל אני יודעת שהיא תרצה לראות אותי מחייכת ומאושרת חייה ושמחה ובשבילה אהיה כזאת.״ עצרתי וניגבתי דמעה בוגדנית שזלגה מהעין שלי.
״מיקה שלי..אהובתי..החברה הכי טובה שלי איך שלא תרצי שאקרא לך..אני אוהבת אותך ככ ואני ככ מצטערת..רצינו לגור ביחד זוכרת את החלומות בגיל עשר? שאמרנו שנישאר רווקות לנצח? שיהיה לנו שלושה ילדים מאומצים והמון המון כלבים?..״ מלמלתי בבכי וראיתי את עיניהם השבורות של שאר האורחים
״איך שתיכננו לטוס לניו יורק ולברוח מכולם מהצרות שלנו..מעצמנו. אגשים את הכל בשבילך. אני מבטיחה אגשים כל חלום שלא הספקנו לעשות אטוס לחול עם בני האדם שהיו הכי חשובים לי ולך ואשתה ברד עד שיהיה לי בריין פריז מטורף..אוכל צמר גפן מתוק ליד מגדל אייפל ואפילו אלטף פילים כמו שתמיד חלמת״ אמרתי בחיוך עצוב
״לא משנה מה תמיד אשאיר את החיוך על הפנים בשבילך כמו שהיית רוצה שאשאיר אותו..אני אוהבת אותך ככ ואבוא לבקר אותך כל הזמן אהובתי לכל בן אדם יש את הזמן שלו ואני מניחה שעכשיו היה זמנך ללכת תהני לך שם למעלה אני מרווה שמתייחסים אלייך כמו נסיכה.״ דמעות כבר זלגו על לחיי והנחתי זר פרחים ענקי על הקבר עם הפרחים האהובים על מיקה ורדים אדומים כדם ונישקתי אותו ״אני מבטיחה לך שאנקום בבן זונה הזה חזק ככ שהוא ירצה להיקבר פה במקומך.״ מלמלתי אלייה בחיוך והרגשתי אותה מחייכת אליי בחזרה,אבל משם לא יכולתי יותר.
״תודה לכולכם שבאתם אני אלך עכשיו לילה טוב לכולם.״ מלמלתי במדעות ורצתי אל מחוץ בית הקברות.
______________________________
נראלי שבכיתי פה יותר משכל אחד אחר יבכה לא ידעתי אם להעלות את הפרק הזה אבל בסוף העלתי..וזהו לא יכולה לתאר כמה בכיתי בכתיבה שלו מקווה שאהבתם💕🥲