my handsome daddy 2

בנזונה + הודעה\נאום

.

אוקיי אני אכתוב את זה כאן לפני הפרק.

אני רק רוצה לומר לכם,

שתמיד תחפשו אחר האושר שלכם,

תמיד תעשו את הדברים שגורמים לכם להרגיש משמעותיים,

ואף פעם אל תתייאשו ותרימו ידיים.

דיי כאב לי לדעת שיש הרבה שניסו, או רצו לסיים את החיים שלהם, או כאלה עם בעיות אכילה מסיבות שליליות.

אני גם סבלתי בתקופה כזאת, פגעתי בעצמי, הרעבתי את עצמי, ורציתי לסיים את כל.

אבל לכל מי שחושב ככה, תנו לי לפקוח את העיניים שלכם, ולומר לכם שזה לא נכון.

אף פעם, אבל אף פעם תתייאשו.

אוהבת את כולכם מלא!

-

-

-

-

-

-

-

"ריף חתיכת בנזונה."

קול נוסף נשמע בחדר והקפיץ את ריף בבהלה.

"מורטישיה-" ריף החל למלמל אך אחותו רקעה ברגלה בכעס. "חתיכת מפגר, אתה אמור לגרום לו להתאהב בך ולא לנסות להתנקש בך!"

"מורטישיה אני מנסה!" ריף החל להתעצבן גם הוא והרים את הזאב המעולף בזרועותיו.

האומגה הדומיננטית נשפה בכעס והפוני שלה זז מעט מעיניה. "כן? איך בדיוק? בלייבש אותו כי אתה עסוק בלשכב עם בחורה רנדומלית?"

הפעם היה תורו של ריף לרקוע ברגלו. "לא, מורטישיה. לא התעכבתי בגלל זה!" הוא סינן ואחותו הגיבה במבט ביקורתי ומתנשא.

"אני נשבע לך שלא, אוקיי?"

האומגה הזיזה את שיערה השחור והגולש לאחור. "אני לא מאמינה לך." היא אמרה והתקדמה לעברו בצערים נוקשים. "אבא נתן לך פקודה אחת, אחת! לפני שהוא מת. וכדאי לך להוציא אותה לפועל."

ריף השפיל את מבטו אל הרצפה. "כן מורטישיה."

מורטישיה חייכה לעברו בחיבה. "ככה אני אוהבת אותך. כנוע וקשוב." אמרה ויצאה מהכיתה החשוכה כאילו לפני רגע לא הייתה שם.

רגלו של ריף רעדה מעצבים. איך היא מעיזה לדבר אליו ככה?

הוא לא בן שנה וקשה לגרום למישהו להתאהב בך.

אז מה אם הוא הבריז לו? זה דפוק. הוא בכלל לא אוהב גברים.

"הכל בגלל האבא המפגר שלך." ריף מלמל בכעס ונשא את ג'יימס אל חדר האחות.

-

-

ריף הסתכל מהצד על דלת האחות אחרי שנתן את ג'יימס לגברת סקוט שתטפל בו.

הוא לא בחר להישאר, וזה מובן.

טום הרג את אבא שלו.

למה שירצה להישאר עם ילד של מפלצת כזאת?

לא, הוא לא מתכוון לגרום לג'יימס להתאהב בו.

גם אם אביו המנוח ביקש.

אז הוא הלך משם, ולא חזר.

לא ביום שלמחרת,

וגם לא לאחר שבוע.

-

-

-

-

*שנתיים לאחר מכן*

"ג'יימס איפה המזלג??" לוקאס צעק מחדר האוכל אל ג'יימס, שהחליט שהוא עורך את השולחן בארוחה הזאת.

ג'יימס בן השבע עשרה, עם שיער צבוע לאדום זרק לעבר אחיו את המזלג המדובר.

"הנה." מלמל ופנה חזרה אל המטבח.

לוקאס נאנח ואחריו טום. "הוא לא ירד מזה, הא?"

טום גיחך. "ה'נשמה התאומה' שלו דחה אותו. או לפחות זה מה שהוא חושב... אז אני מניח שלא"

"ריף הוא באמת הבן של אדריאן?" לוקאס שאל וטום הניד בראשו. "אני דיי בטוח בזה. מעולם לא התעניינתי במשפחה שלו אבל כן שמעתי שיש לו בן שלומד בבית ספר שלכם."

לוקאס הרים גבות בהשתוממות "ועל סמך זה אתה אומר שריף הוא הבן שלו?"

"גיליתי מה השם שלו. אז זה חייב להיות הוא."

"של הבן של אדריאן?"

טום גלגל את עיניו "כן אידיוט."

"נו? איך קוראים לו?" לוקאס שאל בתמימות

טום הסתכל על הבן הצעיר שלו בהלם. "אתה מטומטם או שאתה עושה את עצמך?"

"טום! שמור על הפה שלך!" צעקתו של אלכס נשמעה מהקומה למעלה.

אוקי אוקי!" טום השיב בצעקה וחזר להסתכל על הגור שלו. "זה ריף. השם זה ריף."

לוקאס פער את פיו בהלם "אז ריף בעצם ניסה להקסים את ג'יימס ולהתחתן איתו כדי שהוא יכנס למשפחה ואז הוא יוכל להשתלט על המאפיה שלך?"

טום צחק "אני לא יודע אם הוא התכוון להתחתן אבל אני דיי בטוח שזה העניין."

"שמעת ג'יימס? ריף לא שווה את זה!" לוקאס צעק אל המטבח וקיבל בתשובה נהמה חייתית.

לוקאס נאנח "מתי הוא ידבר נורמאלי?"

"אני לא יודע. אבל אם הוא באמת חווה דחייה, אז כנראה שזה יקח זמן."

-

-

-

-

-

-

-

ילדים וילדות

אם אתם לא מתחילים להגיב נורמאלי,

אני יעשה את הדבר המעצבן הזה שרק אחרי עשר תגובות אמיתיות אתם תקבלו עוד פרק.

תיזהרו ממני.

חוץ מזה, תודה לכל האנשים שעוקבים אחריי!

אתם מדהימים ואני בהלם שתוך רגע זה הגיע למספר גבוה של עוקבים.

מועדים לשמחה!