מגנס צ'ייס
אנבת קראה לכולם ללכת לחדר אוכל, היה ברור שהיא זאת שתנהיג את המסע.
היה שם די צפוף אבל ראיתי שאנשים מתחילים לאכול ארוחת בוקר ליד השולחן.
אני ואלכס התיישבנו בין הקוסמים שנראו כאילו זו הפעם הראשונה שהם אוכלים פנקייק לבין וויל שניסה לשכנע את ניקו לאכול תפוח.
"אוקיי עכשיו כשכולם כאן אפשר להתחיל" אמרה אנבת שישבה בראש השולחן כשמצידייה ישבו פרסי וגייסון.
" מכיוון שאנחנו הרבה חצויים ןאין מספיק חדרים בסירה אנחנו נעשה משמרות. יהיו שנייה אנשים בחדר, כשיגיע תורם לשמור הם ילכו ושני אנשים אחרים ישנו בחדר. ככה שיהיו לפחות עשרה אנשים שיהיו בסיפון ויהדפו את כל המפלצות."
" רגע מפלצות?" שאל רון בקול רועד במקצת
"כן, אנחנו בערך עשרים חצויים על הספינה אז מפלצות יותר מהרגיל." אמר ג׳ייסון
" מי רוצה להיות משמרת ראשונה? " שאלה אנבת
"אני ומגנס" אמר אלכס
" אני וקרטר " אמרה סיידי
וכך זה המשיך עד שהחלטנו שגם האלפים יצטרפו למשמרת הראשונה בנוסף אלינו ואל ג'ייסון ופייפר.
אנבת באה להגיד עוד משהו כשהספינה נטתע הצידה בפתאומיות, קריאה נשמעה במערכת הכריזה " פחזניות יש כאן כמה רוחות אוויר מעצבנות שכדאי לקטול אז תזיזו כבר את הטוסיק שלכם!" זה היה הסאטיר שהטיס את הספינה כשליאו היה כאן איתנו.
" נו למה אתם מחכים? התחילה משמרת ראשונה " אמרה אנבת וזירזה אותנו לצאת החוצה.
אני ואלכס התחלנו לרוץ לסיפון
" מה אתה חושב שזה רוחות אוויר?" שאלה אותי אלכס, באתי לענות לה אבל לא היה צורך, הגענו לסיפון והייה שם בלגן שלם.
מסביר לסירה עפו סוסים שקופים שנראו עשויים מאוויר, הם עפו במהירות ובכך הרערו את שיווי המשקל של הספינה.
ראיתי את לין מנסה לירות עליהם סילוני מים, את קרטר מנסה לסזף אותם עם חרב מעוגלת, סופי זרקה עליהם כוכבי הטלה אבל הכל פשוט עבר דרכם. ג'ייסון היה היחיד שעשה משהוא מועיל, הוא שלח עליהם פרצי רוח שפיזרו אותם על כל עבר אבל הם היו רבים מיד, היו שם בערך חמישים שהקיפו את כל הספינה.
הוצאת את ג'ייק מהתליון
" היי מה קורה מגנס? לא הוצאתה אותי כבר מלא זמן אתה יודע כמה מחניק זה להיות התוך תליון?"
" ג'ייק זה לא הזמן!" קטעתי אותו.
" אה נכון יש קרב וכל זה "
" אתה יודע מזה הדברים האלה?"
" רוחות יווניות, אני לא מת על המפלצות האלה קשה להביס אותם כמעט כל דבר עובר דרכם"
" ג'ייק! אתה יכול לעשות משהו?"
" אני יכול לעקב אותם" ענה
" מגנס! קצת עזרה כאן!" צעקה אליי אלכס, הסתכלתי וראיתי שאחת הרוחות תפסה אותה ומשכה אותה למעלה.
" ג'ייק!" צעקתי, הוא ריחף אל עבר אלכס וסיזף את הסוס. היא נפלה אל הסיפון בקול חבטה.
"אלכס! את בסדר?" רצתי אלייה. היא לא הרימה את הראש אבל הרימה את ידה והרימה אגודל למעלה.
"היי אתם שם! לא נמאס לכם למות?" שמעתי צעקה מאחורי. ראיתי את פרסי עומד על הסיפון והחרב שלו בידו.
"אתם באמת רוצים לבקר את סבוש עוד פעם? כי אני לא בטוח כמה טרטוס יהיה שמח לפגוש אתכם אחרי שאני יטפל בכם" הרוחות הפסיקו להסתובב והספינה התייצבה.
אחד הסוסים ירד על הסיפון והפך לנער
"פרסי ג'קסון " הוא אמר " כבוד גדול זה לפגוש את הנער שחמק ממוות כל כך הרבה פעמים, אבל לא לעוד הרבה זמן" אמר וחייך.
" בוא נראה מה יש לך דילן!" צעק עליו פרסי בחזרה. הוא הרים את ידיו ומערבולת קטנה התחילה להיבצר על הספינה, המערבולת גדלה והרחיקה את רוחות האוויר מהספינה.
"קצת עצרה כאן ג'ייסון! " אמר פרסי וגייסון הרים את ידיו, ברקים קטנים התחילו להיבצר בתוך הסופה שכבר הספיקה לגדול ועכשיו עטפה את כל הספינה. רק המחשבה ששני הנערים האלה הצליחו להכין הוריקן הייתה מפחידה, העניינים של פרסי וגייסון היו עצומות ואת ג'ייסון אפפו ברקים קטנים.
ההוריקן הרחיק את רוחות הסערה מהספינה ופיזר אותם.
ברגע שהרוחות הלכו פרסי וגייסון נפלו על הסיפון והתעלפו.
***************************************
סליחה שלא העלתי הרבה זמן הייתה לי תקופה עמוסה
אני מקווה שנהנתם מהפרק הזה למרות שכתבתי אותו גרוע.
אם יש לכם רעיונות לקטעים מצחיקים בבקשה תכתבו לי
YOU ARE READING
אלפים חצויים וקוסמים
Fanfictionמועצת האלפים מכנסת ישיבת שלום שלשם הולכים פרסי גקסון סופי פוסטר הארי פוטר מנגס גייס קרטר וסיידי קיין נבואה גורמת להם לשלב כוחות ולצאת למסע חיפושים מסוכן לכיוון טרטוס עצמו *לא חייבים לקרוא את כל הסדרות (הזכויות של שאנון מסנג'ר, ריק ריידן וג' ק'...
