Over You

פרק מס' 4

כשהגענו חזרה לדירה של שון ומייק, הייתי כולי בהיי מטרוף. הרגשתי שהלב שלי עומד להתפוצץ. יכולתי להתרגל אל המגע של מייק, שליטף כל מיני חלקים בגוף שלי שלא חשבתי שיוכלו לעורר אותי כ"כ. "חכי שנייה" הוא אומר שנייה לפני שהעניינים מתחילים להיות יותר בוערים. הוא הפסיק עם הנשיקות במורד הגוף שלי והסתכל עמוק לתוך עיניי. "את באמת רוצה לקחת את זה כ"כ רחוק?" הוא שואל בהיסוס. "מה זאת אומרת?" אני שואלת לא מבינה, ופתאום מרגישה כ"כ חשופה ופגיעה. כאילו רק אני זו שרוצה אותו. "אני לא רוצה לפגוע בך, אבל אני לא יכול להבטיח לך שום דבר. אני לא בקטע רציני עכשיו ואם זה בסדר מבחינתך להמשיך הלאה, אז הכל טוב" הוא אומר, גורם לי לפקוח את עיניי לרווחה. כל החום שהרגשתי כתוצאה מתשוקה הוחלפה בחום של עצבים. פתאום הרגשתי יותר ערנית מאי פעם, אני חושבת שבאותה השנייה ההשפעה של השתייה ששתיתי התפוגגה לגמרי. דחפתי את מייק שרכן מעליי והתרוממתי מהספה אליה הוא זרק אותי כשרק נכנסנו לדירה "אני לא מבקשת ממך שתבטיח לי כלום מייק, אל תחמיא לעצמך יותר מדי" אני אומרת מאוכזבת קשות. מה הוא חושב לעצמו? "ומצד שני אני גם לא מוכנה שתתנהג אליי כאילו אני אחת מהזונות שלך" הוספתי. מה אני עושה עכשיו?! איזו מפגרת אני. מה חשבתי לעצמי בדיוק? הוא עוד אחד מהגברים שחושבים שהם יכולים להשכיב אותי ואז פשוט להתעלם מכל המצב. יש לי ניסיון בזה לצערי. "מה את עושה?" הוא שואל כשהרמתי את הגופייה והחצאית שלי מהרצפה והתחלתי להתלבש בזריזות. "זאת הייתה טעות, לא הייתי צריכה להיסחף יותר מדי" עניתי לו בשקט. הוא הרס רגע מושלם! בחיי שלא היה אכפת לי גם אם זה היה סתם סטוץ כרגע, אם לא המילים הנוראיות האלה.  "מיה, חכי" הוא תפס את ידי כשקם מהספה. הוא לבוש רק בתחתוני בוקסר הדוקים מאוד. "אל תעלבי לי עכשיו, את לא הבנת למה אני מתכוון" הוא מסתכל עליי במבט מתחנן. "אני ממש לא נעלבת. אני ואתה מייק, זה מתכון לאסון! זה לא היה צריך לקרות" אני מנערת ממני את היד שלו. עם כמה שהייתי רוצה שהיד הגדולה שלו תיגע בי ותלטף אותי, אני חייבת להיות חזקה. "חבל שהרסת את הרגע, פספסת זיון טוב" אני אומרת לו במבט ציני למדי וריקני, מבפנים הרגשתי שאני עומדת להתפוצץ, עוד שנייה והדמעות שלי מתפרצות. 'תלכי מיה, אל תתני לו את התענוג הזה,תצאי מפה כמו גדולה!' אני מרגיעה את עצמי, טורקת את הדלת ובורחת משם. 

כשאני נכנסת הביתה, אני מתרסקת במיטה שלי. הדמעות זולגות להן ללא הפסקה. אני כזו מפגרת, ואני לא יכולה להאשים אף אחד חוץ מאת עצמי. אני לא חושבת שאם הייתי שוכבת איתו הייתי מתחרטת על זה למחרת. אבל עכשיו, כשהוא אמר את המילים האלה זה הרגיש כאילו יורים אל ליבי חצים. כאילו אני סתם אחת. עוד בחורה אל האוסף. קמתי מהמיטה והתפשטתי, הייתי חייבת מקלחת התעוררות. נשארתי לעמוד מתחת למים משהו כמו חצי שעה, שישטוף את הכל -  את הבכי, את הכאב, את מייק ממני!!!!

"אני מרגישה מושפלת כל כך נייט" אני מתבוננת לעבר כל מקום בפאב אליו יצאנו, חוץ מלעיניו של נייט. סיפרתי לו את כל הסיפור. "טוב שהלכת" הוא מרגיע אותי ומלטף את גבי כאות לעידוד. "את לא צריכה להיות המושפלת. מזל שהוא הפסיק את זה בזמן, אחרת אני לא רוצה לדעת איך היית נפגעת אחרי שהייתם שוכבים" הוא מוסיף ומשתתק. ידעתי על מה הוא חושב. גם הוא מתייחס כך לבחורות. אבל כרגע לא אכפת לי, הוא החבר הכי טוב שלי והוא דואג לי. "אם זה היה סתם מישהו הייתי רק מתעצבנת. אבל אני לא יודעת איך להסביר את זה נייט, אני מפתחת אליו משהו ואני מתה מפחד מזה" סוף סוף הודיתי בזה בקול רם. "בייב" הוא נאנח ומשך אותי לחיבוק חם ואוהב. יצאנו עם כמה מהחבר'ה של נייט. לא רציתי ללכת, רציתי להתבודד ולשקוע בחרא של עצמי. ג'ני ואליס עודדו אותי לצאת קצת, וחוץ מזה שנייט בחיים לא היה מוותר לי. "נו מה אתם מתבודדים?" שמעתי את קולה של ויקי - החברה של החבר הכי טוב של נייט, לוקאס. "קצת זמן איכות עם החברה הכי טובה שלי, מה יש?!" נייט אומר בחיוך גדול ויפה. "הוא התקשר אליי אתמול בלילה כשחזרתי הביתה. והיום פעמיים" אני מגלה לו. "לא ענית אני מניח" הוא אומר מסתכל עליי בעיניים שואלות. "ברור שלא עניתי. על מה יש לי לדבר איתו בדיוק?!" אמרתי וגל העצבים חזר אליי. הדלקתי מהר סיגריה ונייט הצטרף אליי. "את מגנט למניאקים בחיי" הוא אומר ופורץ בצחוק. "ללא ספק" אני מסכימה איתו ומחייכת חיוך קטן ונפול.