▪︎שימו לב נקודת מבט גאנגקוק
ישבתי בחדר שהיה פעם משותף, הייתי על המיטה מסתכל על הצד הריק שקיבל צורה, הסתכלתי על הבדידות שעטפה אותי.
טאהיונג הלך ומי יודע אם ישוב.
הוא שונא אותי, פגוע ממני, על משהו שלא עשיתי.
"לעזאזל!" צעק ונתן חבטה בקיר. אותו המקום שבו נתן כשהיה עם טאהיונג. גאנגקוק יצא מהדירה ונסע במהירות אל המכון.
המכון כבר היה סגור בשעה הזאת. הוא פתח את הדלתות, הדליק את האורות. ונכנס אל מתחם האגרוף.
שק אדום, שחור, וכחול ניצבו מולו. הזירה שהייתה יכולה לשרת את כל המתאמנים נצבה גם היא ממול עיניו.
פנה הבחור השבור אל השק האדום. הוא אהב מאוד את השק הכחול, כפי שהיה הצבע הזה האהוב על טאהיונג, וגם כי היה השק הכי נוח בשבילו מבחינת מיקום.
אבל הפעם בחר את השק האדום. עומד מולו, מוריד את החולצה שלו, ועם ידיים חשופות מוציא את כל הכאב שלו.
מכה ועוד מכה, בעיטה ועוד בעיטה, חבטה ועוד חבטה, הבד האדום היה סינטתי מאוד, סיבים קטנים יצאו ממנו וגרמו לו לדמם בכפות ידיו.
אך הוא לא ראה את זה, לא הרגיש את זה מרוב תסכול,
בגלל זה בחר בשק האדום.
שלא יראה את דמו.
גאנגקוק המשיך במרץ. לא שם לב שהטלפון שלו מצלצל, עצר את רצף החבטות האכזריות שלו, וענה לטלפון. "הלו?".
"גאנגקוק, איפה אתה?" ג'ונת'ן ענה. "אני במכון, צריך משהו?".
"כן, יש משהו שאתה צריך לדעת, תהיה בדירה שלך בדקות הקרובות" וניתק.
גאנגקוק הקשיב לחברו הטוב.הוא הרגיש צריבה באצבעות שלו. לבסוף מרגיש את הכאב. הדם ניגר על ידיו. הוא שטף את ידיו ועטף אותן בתחבושת לבנה.
נוסע אל הדירה שלו. רואה את ג'ונת'ן בדירה שלו עם אלכסיי.
"כן?" שאל. "כדאי שתשב" אמר ג'ונת'ן. "מה קרה ג'ו?".
"לאלכסיי יש משהו לאמר".
אלכסיי קם מהכיסא, והיה עם ראש מושפל, ידיו בצידי גופו, כפות ידיו מאוגרפות ודמעות לא חדלו מלרדת.
"אני הסיבה לכך שטאהיונג לא פה" התוודה אלכסיי. גאנגקוק איבד שיווי משקל. אלכסיי?.. ידעתי שהוא לא המעריץ הכי גדול של הזוגיות שלי עם טאהיונג, אבל היא הסיבה לזה?. עד כמה הוא יכול להרחיק לכת?.
"תסביר בבקשה" נשאר גאנגקוק מאופק למרות שמבפנים הוא צורח.
"אני הבאתי את הבחור ההוא למכון, גרמתי לטאהיונג להאמין שבגדת בו, וגרמתי לו לחשוב שאתה שונא אותו" מלמל אלכסיי בבושת פנים.
גאנגקוק לפת את גרונו של אלכסיי, "אתה עשית מה!?" צעק, "מה פאקינג חשבת לעצמך!" אמר וחנק את הבחור הצעיר. "א-אני-" ניסה אלכסיי לאמר, פרצופו שינה צבעים, ג'ונת'ן עצר את גאנגקוק.
"אני מצטער" אמר אלכסיי, הוא השתחרר מהאחיזה של גאנגקוק יורד על הרצפה, על ברכיו, מכופף את ראשו ומשתחווה לכיוונו של גאנגקוק.
''בבקשה, קבל את סליחתי, אעשה הכל כדי להחזיר את טאהיונג, וכשהוא יחזור, אני אעלם, רק בבקשה, אל תשנא אותי" אמר. עדיין על הרצפה.
"קום". אמר גאנגקוק.
"מ-מה?", "אמרתי קום". גאנגקוק העצבני אמר בשנית. אלכסיי קם מן הרצפה. הלוך אל ג'ונת'ן. "אנחנו נחזיר את טאהיונג" אמר גאנגקוק.
הוא לא האמין אפילו שהוא סלח לאלכסיי, אבל למען האמת , אלכסיי הזכיר לו את עצמו של פעם.
רוצה להרחיק אדם, לטובתו, אבל בדרך שגויה.
"אנחנו הולכים למצוא אותו" אמר ג'ונת'ן. "אבל קודם.. אנחנו צריכים לטפל בך גאנגקוק".
"מה זאת אומרת?, אני מצוין" אמר.
"לא, אתה לא, אתה צריך ללכת לטיפול מקצועי שיעזור לך, אנחנו לא יכולים לעשות את זה, כי אנחנו לא יודעים איך" אמר ג'ונת'ן.
"אנחנו נמצא את טאהיונג,ואנחנו נביא אותו הביתה".
__
יום טוב לכם~
YOU ARE READING
Little Shit 2
Fanfictionלאחר שהבנים עברו אל ביתם הם היו בשכנות עם ג'ונת'ן ואלכסיי. אבל אלכסיי, הוא לא תמים כמו שהוא נראה. "היי טאהיונגי!" "לכסי!" "רוצה לשחק עם דאדי?"
