i can't- (the fallout) wlw

איפור לא יעזור לי הפעם...

אני עומדת מול המראה בשירותי הבנות הבית ספריים שנמצאים בקומה התחתונה, ותיק האיפור שלי לצידי. אני רוכנת קרוב יותר אל המראה, ומתחילה להתאפר- יש היום את יום הצילומים.

קול חבטה נשמע כאשר נערה בגילי נכנסת לשירותים גם, אני יודעת שהיא בשכבה שלי כי היא לומדת איתי בכמה כיתות...פשוט לא זוכרת את שמה.

היא נכנסה לאחד התאים, וכעבור כמה רגעים היא יוצאת, בנתיים אני כמובן ממשיכה להתאפר "את לא צריכה את זה, את יודעת?" היא אמרה בזמן שהיא שטפה את ידיה. הסתובבתי אליה מעט "סליחה, מה?" שאלתי, לא מבינה על מה היא מדברת. היא מצביעה על כל האיפור שלי, "את לא צריכה את האיפור" היא אמרה בגיחוך. אני פותחת את פי כדי לענות לה, אך קול מחריש אוזניים, ולאחר מכן צרחה של נערה כנראה מקדימים אותי. "זה היה רובה?" שאלתי בפחד, מחשבותי נדדו להלוויה שאני לא אהיה בה אף פעם, ולא אוכל גם. היא פתחה את פיה כדי לענות, אבל שוב קול שהתברר כירייה וצרחה מלווה הקדים. קפאתי במקומי ורעדתי מעט.

היא משכה אותי לתא הקרוב ועלינו על השירותים. "תורידי את הנעליים שלך" היא לחשה לי בפחד. הורדתי את נעלי במהירות, אך בגלל שרעדתי כל כך אחת מהן נפלה על רצפת השירותים. יבבה נשמעה מפי ומיהרתי להרים את הנעל. זרקתי אותן לתוך השירותים ועצמתי את עיניי אחרי כל ירייה וצרחה.

אני לא אשרוד. עוד צרחה ועוד ירייה. בכיתי בשקט, לא רוצה למשוך את תצומת ליבו של היורה.

שמעתי את דלת שירותי הנשים נפתחת, ןאז את אחד התאים. כמובן שבדיוק באותו הזמן העיגיל שלי החליט לקפוץ למותי. "מי שם?" קול גבר שאל. יבבתי חזק יותר "אני לא היורה" הוא לחש ורק מקולו יכולתי לשמוע שהוא בוכה. "אתה יכול לבוא לכאן" הנערה שהיתה איתי בתא לחשה לו. הוא זחל מתחת לתאים עד שהגיע לשלנו. יכולתי לראות את כל הדם שעל לוצתו אפילו לפני שהוא עמד לגמרי "ירו בך?" שאלתי בשקט. הוא החניק יבבה "אחי...." הוא לחש וחזר על המשפט הזה כמה פעמים...

קול סירנות נשמע "משטרה! תניח את הנשק!", ואז כמה יריות. זה נגמר? הפעם לא החנקתי יבבה, גם הם לא. כולנו בכינו.
---

זה היה הפרק הראשון, מה אתן אומרות?
אדיוסססס